ישראל מגבירה את הפער מול העולם בהתקדמות לרשת הדור החמישי הסלולארי. אתמול פורסם בגלובס כי מפעילים סלולריים מבקשים ממשרד התקשורת דחייה בהגשת הבקשות המשותפות להתמודדות במכרז הדור החמישי בסלולר. וכי המשרד שוקל להיענות לחלק מהבקשות בחיוב.

מיקי ברקאי יועץ בכיר לתחום התקשורת אומר כי הבקשה אינה מפתיעה וכי ההתנהלות סביב הכניסה של ישראל לדור הסלולארי החמישי צפויה להיות באיחור לא אופנתי: "בישראל עדיין מתווכחים על התדרים בעוד בארצות הברית כבר הטכנולוגיה בשימוש. זה עולם הפוך, ארצות הברית תמיד היתה מפגרת בסלולר."

למעשה ישנן כיום שלוש רשתות סלולאריות פיזיות – לחברות פלאפון, סלקום, ו-PHI שהיא חברת תשתית משולבת לפרטנר ולהוט. כל שאר החברות – גולן טלקום, WE4G ואקספון הן מפעילות וירטואליות הפועלות על רשת סלקום.

איך הגענו למצב הזה?
"הגענו למצב הזה בגלל שבשנים האחרונות משרד התקשורת יצר מצב שמדינת ישראל מפגרת בתשתיות, גם דור 5, גם סיבים אופטיים בזמן שאירופה וארה"ב וגם סין רצות קדימה. לכל הנושא הרגולטורי תרמה גם העובדה שהרגולציה של שר התקשורת לשעבר משה כחלון שהביאה תועלת רבה ללקוחות – הוזלה של שירותי הסלולר - יצרה מצב כלכלי קשה למפעלים שבו הם מפסידים כסף או לפחות לא מרוויחים. המצב הכלכלי של המפעילים גורם לכך שאין להם כספים להשקעה בתשתיות, כתוצאה מזה קודם כל המפעילים לא לוחצים על משרד התקשורת לקידום טכנולוגיות בגלל ההשקעות שכרוכות בזה, ומצד שני הן מחפשות דרכים להתאגד ולשתף השקעות כדי להקטין את העלויות מבחינתן ועל רקע זה בקשת הדחיה החדשה.

"אחת השאלות הקשות היא איך לצאת מהמצב הזה כשמצד אחד מדינת ישראל מפגרת בתשתיות ומצד שני למי שיש עניין בקידום התשתיות אין כסף כדי לבצע את זה. ומעל כל זה מעיב מצב של ממשלה זמנית שקשה לה לקבל החלטות ארוכות טווח. הפתרון הוא כנראה בהקלות רגולטוריות שיתן משרד התקשורת למפעילים כדי לאפשר להם השקעות בצורה מצומצת אבל עם הבטחה להחזר על ההשקעה מה שבתעריפים של היום בכלל לא מובטח."
האם המשמעות היא פיגור טכנולוגי של ישראל לעומת שאר העולם בתחומים כמו ה"אינטרנט של הדברים"?

הדור החמישי הוא בעצם קידום טכנולוגי של רשת הסלולאר שיאפשר מצד אחד העברת נתונים מהירה בהרבה ומצד שני תמיכה בתקשורת לאינטרנט של הדברים, מה שמתאפיין במספר רב של יחידות קצה שבמקרים רבים דורשות רוחב סרט מצומצם. כלומר רשת דור 5 נדרשת לטפל בשתי הקצוות של הביצועים. רשת הדור החמישי תתמוך גם באפשרות של חיבור כל ציוד הקצה לרשת הסלולר וזה יאפשר למעשה ביזור של מכשירי קצה באתרים מרוחקים ויישום רשתות WIFI וירטואליות מאובטחות במקום בניית רשתות כאלה בכל אתר, אך לדעת ברקאי, זה לא תמיד כדאי. "הנושא של הוואיפי קשור בין היתר בארכיטקטורה של "האינטרנט של הדברים". לדעתי התפיסה שלכל יחידת קצה של IOT כמו נורת חשמל או מפסק כלשהו יהיה חיבור סלולרי. לדעתי הגישה הזו היא לא הנכונה. הגישה הנכונה היא להקים רשת WIFI או בלוטות' ולחבר אותן בGATWEAY בין הרשת המקומית לבין רשת הסלולר הציבורית. מדברים על מצב שבו ציוד הקצה צריך להיות מודם סלולרי עם סים קארד מה שמייקר אותו, צורך אנרגיה ומחייב התחשבנות כזו או אחרת בין משתמש הקצה לבין המפעיל הסלולארי. לעומת זאת הפתרון שאני מדבר עליו משחרר את הרשת המקומית בספק הסלולר, מאפשר להקים אותה בצורה עצמאית ומותאמת ולצמצם את נקודות הממשק בין רשת הIOT לרשת הסלולאר הציבורית. יש תפיסה שאומרת שרשת דור 5 תשרת גם את הרשתות הפנימיות, מול זה עומדות הרשתות המקובלות כיום של וואיפי ובלות'ט למשל בלוטות' נו אנרג'י ואני מאחל לטוב יותר לנצח.

יש משהו שהשר אמסלם יכול לעשות במסגרת המגבלות שיש לו בממשלה זמנית ועם צפי לבחירות שלישיות?
"הוא יכול לקדם את הטכנולוגיה באותם קווים שהצבעתי עלה כל המדינה זמנית. המדינה נמצאת במצב של מדינה זמנית חודשים ארוכים ולכן חבל להמתין."

הפוסט "בשנים האחרונות משרד התקשורת יצר מצב שמדינת ישראל מפגרת בתשתיות" הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

"אנו עוברים כעת מארגון מונע נתונים לארגון מונע תובנות". כך אומר רז הייפרמן, מנכ"ל משותף ויועץ בכיר לחדשנות דיגיטלית ב-BDO Digital, במסגרת מפגש פורום BI&Analytics של אנשים ומחשבים, שהתכנס בשבוע שעבר במרכז הכנסים של יס פלנט בראשון לציון.

"התובנה לא נמצאת בתוך הנתונים, אלא במקומות אחרים. לדוגמה, אמזון השיקה ב-2005 את שירות אמזון פריים, שבו הציעה משלוח תוך יומיים ללקוחות. כל הקמעונאים תקפו את זה ואמרו שאצלם קונים מיד. ב-2015  השיקה אמזון שירות שמאפשר לשנע את המוצר לבית הלקוח באותו יום ואפילו בתוך שעתיים בערים מרכזיות. היו להם נתונים על מה שלקוחות פריים רצו לקנות, וכתוצאה מזה תכננו אילו מוצרים סביר שהלקוחות ירצו לרכוש באספקה מיידית, וכן היכן למקם את המחסנים, כך שניתן יהיה לספק את המוצרים תוך שעתיים," הסביר הייפרמן.

"הנתונים הם הדלק, אך התובנות הם המנוע והם שימושיים רק אם ניתן לבצע משהו מהם. הפקה של תובנות מתוך נתונים זה עסק די מורכב. פרויקטים שמתחילים מזה שיש לנו נתונים ומתחילים לטחון את הנתונים כדי לקבל תובנות זו התחלה לא טובה. צריך לרשום מראש מה רוצים להשיג, למשל שיפור רווחיות של מוצר". בהמשך הציג הייפרמן כמה מודלים שמאפשרים לעשות זאת.

עדי לוי, מנהל תחומי הנתונים, התכנון והאינטגרציה העולמי בחברת נטפים, אמר, כי "כדי להפוך לארגון מוטה תובנות צריך להביא את האנשים הנכונים, לא רק  אנשי טכנולוגיה, אלא אנשים שמבינים גם בביזנס. צריך להמשיך להשקיע בתהליכים של הכשרה מתמדת. טכנולוגיה צריכה להיות פתוחה ואינטגרטיבית, והדבר החשוב מכל והמאתגר מכל הוא לחולל שינוי תרבותי בארגון. מאנשים שאומרים לדעתי, או נדמה לי, לאנשים המתבטאים על סמך הנתונים שבידיהם".

עידו ביגר, ראש אגף דאטה ואנליטיקה באל על, אמר, כי "חושבים שאל על זו חברה אחת, שעוסקת בתעופה, אבל היא גם המסעדה הגדולה ביותר בישראל – מאכילים יותר משישה מיליון נוסעים בשנה. היא גם חברת אחזקת מטוסים עבור עצמה ועבור חברות אחרות, חברת שירות ואשראי (Flycard)  ועוד. אחד הדברים הראשונים שעשיתי כשנכנסתי לתפקיד היה לחבר את הנתונים מכל המחלקות כדי להפיק תובנות. למשל, אם יש תלונה על שירות בטיסה מסוימת, נבדוק האם בלוג של הטיסה יש דיווחים על רעש, לדוגמה. נתונים הם נכס, ובחברה ותיקה כמו אל על צריך להבין שנכנסים לארגון שלא הוקם אתמול וצריך לשנות תרבות".

שי גרבר, מנהל תכנון שרשרת אספקה באלקטרה, סיפר על המסע של אלקטרה באוקיאנוס הנתונים. החברה עוסקת בייצור וייבוא מזגנים וציוד חשמל לבית ומחזיקה בשתי רשתות קמעוניות – שקם אלקטריק ומחסני חשמל. "כשהגעתי, אמרו לי העובדים שהם משתמשים בטבלאות אקסל. לא היה פורטל BI. היה צונאמי של נתונים על מלאי ועסקאות בשווי מאות מיליוני שקלים. כמעט בלתי אפשרי היה לתת תשובות. ביצענו תהליך של מעבר מגיליונות אקסל וקוביותOLAP  לכלי נתונים, שיכול לתת כיוון לחברה כמו אלקטרה. התקנו מערכות של קליק וויו, ושרת SQL, מחסן נתונים של  אורקל ותוכנת FORCAST PRO לחיזוי ביקושים. אנחנו עובדים קשה כדי להפוך מנושאת מטוסים לסירה קלה".

את הכנס הנחה מוטי סדובסקי, מנהל מכירות אזורי באינפורמטיקה ישראל והבלקן, שאמר: "אנו צריכים לדעת כיצד הופכים ארגון מכזה שמקבל החלטות על סמך תחושות בטן או  קריאה בעיתון לארגון המקבל החלטות בתבונה ומצליח".

"המידע נועד לדבר אחד -  לבצע בעזרתו פעולות. מצד אחד אנחנו מציפים את הארגון במידע, ומצד שני רוצים לזקק את זה לתובנות, והכלי שעושה את זה הכי טוב – BI ואנליטיקס. ראינו בדוגמאות כיצד ארגונים הפכו את המידע למידע שמסייע להם בתהליך קבלת ההחלטות הפקת תובנות והביצוע בפועל".

עוד השתתף במפגש אילן ששון, מנכ"ל ומייסד משותף בחברת DSG – Data Science Group  שנתן הרצאת מבוא לעולם ניתוח נתונים מבוסס על מדעי הנתונים.

הפוסט "ארגונים עוברים מהיותם מונעי נתונים למונעי תובנות" הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

"היום, כששיעורי האבטלה נמצאים בשפל, קשה להשיג עובדים, בוודאי לעבודות רוטיניות, ולכן חשוב במיוחד לבצע אוטומציה רובוטית של תהליכים (RPA)", כך אמר רו"ח שלומי קוט, שותף לשעבר באשכול הייעוץ של ארנסט אנד יאנג ישראל. בעלים של חב' EZ-ROI, ברב-שיח שהתקיים בבית אנשים ומחשבים לרגל כנס RPA 2020, הצפוי להתקיים ב-8 בינואר 2020 במרכז הכנסים לאגו בראשל"צ. את רב השיח הנחה יהודה קונפורטס, עורך ראשי בקבוצת אנשים ומחשבים.

"RPA - אוטומציה רובוטית של תהליכי הטכנולוגיה - משתמש במגוון מוצרים מאסכולות שונות של יישומים רובוטיים (כדוגמת AI, BI) כדי להתמודד עם משימות חוזרות מבוססות כללים בני תכנות", אמר קוט. 

המערכת המדוברת מעבירה את העבודה המונוטונית מהעובד למחשב, ומאפשרת שימוש יעיל יותר במשאבים האנושיים של החברה לצרכים משתנים ומאתגרים. "טכנולוגית RPA תפסה בעולם ובארץ כתהליך לשיפור תהליכים, חיסכון וניהול תהליכים בארגונים. אנחנו רואים שבשנים האחרונות היא נכנסה לארגונים בעולם וגם בארץ", הוסיף קוט. "מטרת הכנס היא להציג לארגונים חלק, עוד לא שלם, שהטכנולוגיה שלו כבר בוגרת, להבין את הטכנולוגיה, את היתרונות וגם את האתגרים".

לדבריו, ב-2025 לא תהיה שאלה של יכולת או האם צריך להטמיע RPA - זה יהיה כמו לשאול לפני 10 או 15 שנה אם היה צריך ERP. "זה יהיה חלק מהטכנולוגיה של כל ארגון", אמר קוט.

רק לאחרונה התפרסם ש-RPA היא הטכנולוגיה שצמחה הכי הרבה בשנה האחרונה. היום מדובר בעיקר במיכון משימות קיימות. בשלב הבא יעשה שימוש בלימוד מכונה ממה שקיים היום, ובהגדרת מה הארגון היה רוצה לעשות בתחום קבלת החלטות, כאשר הרובוט יקבל החלטות ולא רק יתמוך בהחלטות.

[caption id="attachment_304409" align="alignnone" width="600"] RPA - אוטומציה רובוטית של תהליכי הטכנולוגיה. אילוסטרציה: BigStock[/caption]

הרובוט יעבוד קשה - בלילה

חן חליו, מנהל מחלקת QA ו-RPA בחברת הביטוח הפניקס אמר כי "ה-RPA היה עד לא מזמן סוג של תפקיד נוסף שקיבלתי, בנוסף לתפקיד הוותיק שלי. לאחרונה הוא תפס נפח פעילות גדול. כיום הוא הדבר שהכי מעסיק אותי, גם כי הוא חדש, וגם כי החברה הציבה אותו במיקוד אסטרטגי".

"אנחנו מדווחים לדרגים הכי גבוהים שיש. לוחצים אותנו גם באספקה, לוחות זמנים, ROI ועוד", אמר. "המטרה שלנו היא להתייעל גם בהיבט של כוח האדם וגם באספקט של התייעלות תהליכים. עצם הכניסה לחקירה של תהליך, עוד לפני שנכתבה שורת קוד אחת, שינוי קל בתרשים של התהליך כבר מביא התייעלות מסוימת. למרות הרצון לעבוד 24/7 במרכזי המיחשוב, זה לא עובד. לארגונים יש תהליכי לילה, תהליכי אצווה ועדכונים. אחד האתגרים היה איך למקסם את פעילות הרובוט בחלון הלילה. המנהלים העסקיים צריכים להפנות עבודה לרובוט, כמו שהם מפנים לבקרים או לעובדים", הרחיב חליו.

"הפרויקט הראשון שעשינו", סיפר, "היה בייעול מערכת הגבייה שכללה הרבה מאוד עבודה ידנית, הקלדות, תהליכים של חישובים והרבה עבודה, חלקה דורשת שכל וחלקה פחות, והחלפנו אותה בתהליך רובוטי יעיל. דוגמה נוספת תהליך שהתחיל בחשיבה על עבודה של מסכים והסתיים בסוף ברובוט שמפעיל שירותים בעולם שימור הלקוחות, שעבד קודם הרבה שעות, עובד בחלון לילה - שעתיים בלילה. באים בבוקר וכל החומר מוכן".

עם זאת חליו מתריע כי הבחירה בפרויקטים קלים יחסית בהתחלה, גורמת לעודף הייפ אצל המנהלים, במיוחד כשאחרי 5-6 פרויקטים מוצלחים מתחילות נפילות, "ולכן צריך חברי הנהלה שיתמכו בפרויקט, וכן לבנות קבוצה שהייעוד שלה הוא תחזוקה, שינויים והתאמות, שתהיה מוכוונת משימה", אמר.

קובי הוכמן, מנמ"ר חברת ביטוח כלכלי, ומשתמש במערכות RPA, אומר: "אנחנו עוסקים בהנגשה של תהליכים דיגיטליים, איך משלבים את זה במערכות הליבה, שחלקן לא ניתנות למעבר ישיר לכלים החדשים. אנו משלבים RPA בטפסים דיגיטליים ובתהליכים דיגיטליים, בתשומת לב לכך שמדובר בחברה לא גדולה".

"התהליכים אצלנו מורכבים", סיפר הוכמן, "אנחנו בבחינת תהליך סילוק התביעות והצורך לבצע טרנספורמציה דיגיטלית, אם כבר עוברים מטפסים ידניים לטפסים דיגיטליים - רוצים להוציא תובנות מתוך הטפסים".

"אנו משתתפים בכנס במטרה לשמוע על ניסיון ואתגרים, ולהתיישר עם תחום הביטוח בחברות אחרות, שיתאים לגודל ולתהליך, וכן לשמוע על כלים ונסיונות הטמעה של גופים אחרים", סיכם הוכמן.

כתבת המשך מרב השיח תתפרסם בימים הקרובים.

הפוסט "היום קשה להשיג עובדים, לכן חשוב במיוחד לבצע אוטומציה רובוטית" הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

מעתה עסקים קטנים ובינוניים יוכלו לרכוש מחברת דל טכנולוגיות שרתים ולא לשלם עבור הרכישה, כמו גם על כל מחזור החיים של השרת, כגון רכיבים, תוכנה, ספקים למיניהם ומימון לחברות הנמצאות בצמיחה לרכישת שרתים נוספים.

דל טכנולוגיות הציגה בכנס Dell Technologies Summit שהתקיים בשבוע שעבר באוסטין, טקסס, את Dell Technologies On Demand, המאפשרת לארגונים לרכוש שרתים ומחשבים אישיים, המשולבים עם שירותי ענן, ולשלם עבור הצריכה בפועל של משאבי המחשוב – מעבדים וזיכרון.

בין היתר, ניתן יהיה לקבל ולשלם לפי  צריכה את שרתי Dell PowerEdge ואף את מערכת התשתית האוטונומית Dell EMC PowerOne, שגם עליה הכריזה דל באותו כנס.

ג'ף קלארק, סגן  נשיא דל טכנולוגיות, אמר במליאת הכנס: "עולם הרב-ענן נמצא כאן ורק יגדל, מה שאומר שלקוחות זקוקים לתשתיות לפי דרישה ועקביות, המניבות הוצאות שניתן לחזות של מרכזי המידע ומחשוב הקצה שלהם. מערכות דל לפי דרישה מאפשרות לארגונים לתכנן, לפרוס ולנהל את כל טביעת הרגל של ה-IT שלהם. הם יכולים לבחור כיצד הם צורכים ומשלמים עבור פתרונות IT העונים על צרכיהם, ולשמור על החופש והגמישות להתפתח ככל שהצרכים שלהם משתנים עם הזמן".

חברת המחקר גרטנר מציינת, כי עד שנת 2022, 15% מההתקנות החדשות של המחשוב המקומי בארגונים יהיו בשיטת תמחור של תשלום לפי שימוש, לעומת  פחות מ-1% בשנת 2019 עם Dell Technologies On Demand, עסקים יכולים לבחור בין כמה אפשרויות צריכה גמישות, כולל תמיכה, פריסה ושירותים מנוהלים עולמיים. זה עוזר ללקוחות להפחית את ניהול ה-IT המקומי, כך שיהיה קל לצרוך  אותו כמו עננים ציבוריים. לדוגמה, התשתית האוטונומית החדשה של PowerOne הופכת לתשתיות כשירות כאשר היא משולבת עם פתרונות צריכה גמישים ושירותי ערך מוסף מבית Dell Technologies On Demand. הלקוח משלם עבור מה שהוא משתמש כאשר הוא משתמש בו".

אריק רייכמן, שירותים פיננסיים, דל, מסביר את השיטה בתשובה לשאלת אנשים ומחשבים: "אנו משלבים את המחשוב המקומי עם קלות השימוש בענן. כך, למשל, ארגון יוכל להימנע מרכישת יתר. אם צריך שרת אחד רוב הזמן אבל קונים שניים כדי שיהיו מספיק משאבים לתקופת השיא, משום שאי אפשר בשיטת הרכישה הרגילה לקבל שרת מיד כשצריכים אותו, אלא לבצע תהליך רכש, הדבר הופך למסורבל ולא רלוונטי, ולכן, בשיטות הנוכחיות צריכים לקנות שני שרתים. בשיטה של מחשוב לפי דרישה, בעזרת מודל הצריכה גמיש נוכל לפרוס את התשתיות הנדרשות כיום, והלקוח ישלם עבור רמת בסיס הנדרשת לארגון, וישלם תוספת רק כאשר יש צורך להגביר את השימוש.

"התחלנו לספק דגמים מבוססי צריכה לפני כ-14 שנים בקו האחסון. מה שאנחנו רואים כשאנחנו מדברים עם לקוחות הוא, שהם מחפשים יכולת לקנות את ה-IT במודל צריכה. השירותים הפיננסיים של דל מאפשרים למנהלי ה-IT בחירה כיצד לצרוך את ה-IT, בין אם לפי צריכה, שיטות תשלום מובנות או מיקור חוץ. מילת המפתח השנייה היא גמישות, המושגת על ידי המערכת האקולוגית של דל טכנולוגיות - הגמישות לבחור את מה שהמנמ"ר צריך החל ממערכות IoT gateways, דרך מחשבי קצה אחרים ומרכז נתונים ועד לניהול ענן. כל ארגון יכול לבחור את המודל המתאים לו ולקבל גם גמישות וגם הוצאות הניתנות לחיזוי", מסכם רייכמן.

הפוסט "במקום לרכוש מחשבים לארגון – השתמשו בהם ושלמו לפי דרישה" הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

"מנהל התשתיות חייב לחשוב כיצד הוא היה נוהג לו היה המנכ"ל", כך אמר רם גב, סמנכ"ל הכספים בחברת ישראכרט במפגש פורום C6, שהתארח בחברת כללביט מערכות מקבוצת כלל ביטוח ופיננסים. את הפורום הנחה רונן זרצקי, מנכ"ל BSD-IT.

"התפקיד שלכם דומה מאוד לתפקיד של אנשי כספים. הוא מורכב, וככל שחולף הזמן הוא הופך עוד יותר מורכב, לא רק בהיבט של המקצועיות והידע הטכנולוגי", אמר גב בפנותו למנהלי התשתיות שהשתתפו במפגש.

"הסביבה משתנה כל הזמן, התשתיות צריכות להתאים את עצמן לסביבה. תשתית לא יכולה כל רגע לשנות את הצורה שלה וגם לרגולציה יש השלכות על התשתיות. מצד אחד הארגונים רוצים אג'יליות, והאג'יליות חותרת תחת הבסיס של התשתיות. מצד שני - אין סלחנות לטעויות. אם משהו השתבש בממשק מול הלקוח  בגלל שרצינו להיות אג'יליים לא יסלחו לנו על זה. השאלה היא מה עושים עם זה. נקודת המפתח היא יוזמה, בדרך כלל אנשי התשתיות מגיבים, מאפשרים, מניחים את התשתית לעוד שנתיים, ומתמודדים עם אירועים בלתי צפויים ותקלות", המשיך ואמר גב.

"התפישה של צריכת שירותים מאפשרת חדשנות ומודרניזציה"

"צריך להעביר את היוזמה אליכם. כל אחד מכם כפוף לחבר הנהלה מתחום הטכנולוגיות. עליכם לבוא ולחשוב שאתם אלו שמנהלים את הארגון. ולא רק מקבלים את ההחלטות, אלא גם יוצרים את המצבים, משקפים מה אפשר לעשות, לאן אפשר להגיע. תהפכו להיות חלק מהשיח האסטרטגי - והשפיעו עליו. דבר שני, משתפים את הארגון ויתר מקבלי ההחלטות".

לדברי גב, צריך לעשות את השיקול בין הוצאה הונית והוצאה חודשית (קפקס מול אופקס). "זה הרבה יותר רחב מתחום ה-IT", אמר, "השאלה האם אני רוצה להיות בעלים של משהו. ארגונים מתחילים לחשוב על זה – רגע אני לא חייב להיות בעלים אפילו על העובדים".

"בנוסף, התפישה של צריכת שירותים מאפשרת חדשנות ומודרניזציה", הרחיב בדבריו, "קשה לעשות את זה כשאתה מטפל בשוטף. כשאתה רוכש שירות אתה מקבל נגישות לחדשנות של אחרים. הרכיב השלישי שמושך לכיוון ההשכרה – יכולות המימון התרחבו מאוד, והן כוללות היום גם היוון של פרויקטים שאינם הוניים".

עוד התייחס גב לסוגיית הפרויקטים הגדולים: פרויקטים גדולים הם לא 'איניים', אבל צריך לבחור באילו פרויקטים גדולים רוצים להתעסק, וחשוב לארגון לעסוק בהם. שני דברים שבלעדיהם לא הייתי נכנס לפרויקט גדול: הדבר הראשון - שיש את האנשים הנכונים. פרויקטי-על ברמת חברה יכולים להיכשל בגלל שני אנשים, ויכולים להצליח גם אם שניים-שלושה מובילים, וכל היתר נסחפו. הדבר השני - לא לוותר ולהתעקש שהמנכ"ל  יהיה מעורב בתוך הפרויקט. אם לא הצלחתם לרתום, לא ניהלתם את התהליך טוב".

להכניס חדשנות לחברה מסורתית 

טל נתנוביץ', מנהל רכש מערכות מידע ובקרה בסולל בונה, הדגים כיצד ניתן להכניס חדשנות בחברה מסורתית.

"למנהל התשתיות יש המון אתגרים. התקציב נמצא כל הזמן במגמת ירידה. כמו כן, קשה למצוא כוח אדם טוב ולשמר אותו. כבר היו מקרים שעובדים מסורים לפרויקט עזבו לפתע, והפרויקט מת איתם. ואם זה לא מספיק, כשבאים לבצע רעיונות חדשניים מתחילה הבירוקרטיה הארגונית", אמר.

"צריכים לחשוב מחוץ לקופסה. כל טעות קטנה בביצועים בשטח עלולה לגרום לחברה להפסיד. חלק מהתפקיד של מחלקת מערכות המידע היא לייצר ערך ולחסוך זמן לעובדים בשטח", הרחיב נתנוביץ'.

[caption id="attachment_304690" align="alignnone" width="600"] טל נתנוביץ', מנהל רכש מערכות מידע ובקרה בסולל בונה. צילום: פלי הנמר[/caption]

"הקמנו פורום טכנולוגיות שכלל עובדים מובילים מכל המחלקות", סיפר, "ממשאבי אנוש, רכש, כספים, שירות לקוחות, שיווק. אלו אנשים מובילים שעדיין נמצאים בתחילת דרכם, אבל הם העתיד של החברה. 18 עובדים התחילו את  התהליך, וכעת נותר 12. ערכנו להם מפגש שבועי בהנחיה אודות מה זו חדשנות, כיצד פועלת קרן הון סיכון, מה קורה בסטרט-אפים ואיך מנהלים פרויקט. ביקשנו מהם להיות פתוחים. חברי הפורום משתתפים בישיבות הנהלה. צריך לזכור שאלו אנשים שלא פוגשים את המנכ"ל בדרך כלל. שיתפנו שלושה בכירים בחברה.

עלו בסופו שלדבר 27 רעיונות, חמישה למימוש מיידי עוד בתוכנית העבודה של 2019, ועוד שבעה פרויקטים בשנת 2020. דוגמה – פורטל שמאפשר לאתרים להחליף ביניהם מוצרים עודפים במקום אחד, וחסרים באתר השני – תבניות, מרצפות, אבנים משתלבות. חסכנו 1.2 מיליון שקלים עד ספטמבר. רעיון אחר היה שימוש ברחפנים בכדי לעקוב אחר נפילת אבנים מבניינים; או למשל לבוש חכם שמייצר הגנה, שז"ם לענף הבנייה, מערכות תכנון ואופטימיזציה, מערכת לרכש והובלות שמייצרות כסף", סיפר.

"הרעיונות הגיעו מהשטח, חלקם ברמה של סטרט-אפים, בלי שהייתי צריך להוציא אגורה מתקציב החטיבה. קיבלתי 12 עובדים הכי טובים שההשתתפות מועילה גם להם. עובדים התלהבו, הם עובדים על חשבון הזמן שלהם – בלילה בבוקר, וגם הארגון לומד על העובדים האלה. ומספקים ערך מיידי.

מה קורה היום – פרויקט אחד מיושם יישום מלאה, אחד בפיתוח, אחד בפיילוט ואחד באפיון. העובדים מרוצים. כולם פונים למחלקת מערכות מידע כאשר הם זקוקים לרעיונות חדשניים. עובדים שלא ניהלו, פתאום התחילו לנהל צוות ותקציב. פתאום יש להם ניסיון ניהולי שלא צברו בשנים שלהם בחברה. האנשים האלה הפכו להיות הרפרנטים שלנו ביחידות. התרבות הארגונית בסולל בונה השתפרה", המשיך נתנוביץ'.

"סולל בונה פועלת בפרויקטי מגה תשתיות, כדוגמת קרית המודיעין והרכבת הקלה. הרווח בפרויקטים כאלה הוא נמוך וחדשנות שתביא לחיסכון של אחוז אחד - יכולה לחסוך עשרות מיליוני שקלים", סיכם.

הפוסט "מנהל התשתיות חייב לחשוב כיצד הוא היה נוהג לו היה המנכ"ל" הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

"הבינה המלאכותית נכנסת לתחום ניהול הרשתות, ותאפשר הקמת רשת בעלת מודעות עצמית, כלומר, מגלה את התקלות בפעולת הרשת ומתריעה עליהן למהנדסים. אם במקרה מדובר גם בציוד של ג'וניפר נטוורקס עצמה - הרשת גם מסוגלת לתקן תקלות", כך הכריז אתמול (ד'), מנכ"ל ג'וניפר, רמי רחים, במליאת הפתיחה של כנס NXTWORKS 2019, שערכה החברה בלונדון.

כל פתרונות הבינה המלאכותית באו מרכישת מיסט תמורת 405 מיליון דולר במרץ האחרון על ידי ג'וניפר. מיסט היה סטארט-אפ אמריקני שהוקם על ידי בוגרי סיסקו. Mist Systems הציע פתרון מיטוב רשת המבוסס על למידת מכונה. במיוחד פיתחה בוט, מארוויס, שנועד לפשט את המעקב ופתרון הבעיות. "מיסט, ועיכול הטכנולוגיה שלה על ידי ג'וניפר, תאפשר", לדברי רחים, "לפשט פריסות ופעולות על ידי איסוף ומינוף נתונים, תספק חוויית משתמש קצה מעולה והקלה על מנהל הרשת".

[caption id="attachment_304847" align="alignleft" width="300"] מנכ"ל ג'וניפר, רמי רחים, במליאת הפתיחה של כנס NXTWORKS 2019 בלונדון. צילום: אבי בליזובסקי[/caption]

"אנחנו משנים את כללי המשחק" אמר רחים. "יש רגעים שבהם מישהו רואה פתרונות לבעיות שאחרים אולי לא רואים, והכי חשוב – הוא לא מוכן לקבל את הסטטוס קוו", המשיך. כדוגמה הביא רחים את הקופץ לגובה דיק פוסברי, שזכה במדלית זהב באולימפיאדת מקסיקו 1968, שבר את השיא - בעצם בקפיצת מדרגה - והביא לאחר מכן לעוד שיאים של קופצים לגובה. כל זאת משום שהוא קפץ אחורנית. עד אז כולם קפצו עם הראש קדימה.

"אני לא צריך להגיד לכם שהתעשייה שלנו משתנה. אתם רואים את זה כל יום. המבנה של הרשתות היום הוא מבנה מוצלח. עובדה, הוא הביא לנו את האינטרנט לקנה המידה שאנחנו מכירים היום, על כל המשתמע מזה לכלכלה ולחיי היומיום. עם זאת, המבנה הזה אולי ישרת משימות רבות גם בעתיד, אך לא מתאים לסביבה החדשה".

בהמשך מנה רחים את השינויים שיידרשו במבנה הרשת כדי לטפל בתעבורה של הדור הסלולרי החמישי, וכדי לאפשר גידול ביכולות הבינה המלאכותית. לדבריו, המגמה היא ביזור הרשת – והפרדה של אמצעי האבטחה וניהול הרשתות אל מחוץ לרשת הנוכחית.

"השקענו בבקרי הרשת Contrail ובבקר הענן NorthStar"

"אם הפרדנו את השליטה והניהול מהרשתות עצמן, מדוע להשאיר את מערכות הניהול הללו במרכז המיחשוב המקומי? שים גם אותן בענן", אמר רחים. "הדבר יוכל לפשט את הפריסה של הרשתות וכך ניתן יהיה להאיץ חדשנות ולעדכן מיידית את תוכנת הרשת במקום לשלוח חומרה ללקוחות ולשותפים. היכולת לתקן את הרשת מהר יותר, תשפר גם היא את אבטחת המידע.

כעת, מששפירנו את יכולת הניהול בענן, אנו רואים בכך נקודת מפנה שתוכל לגרום ללקוחות נוספים לראות ערך במערכות הללו. יש התעניינות לא רק מצד ספקי הענן, שהיו לקוח גם קודם לכן, אלא גם מספקי שירותי רשת. יש המון שיפורים נוספים שהמערכת מביאה, כמו למשל, אפשרות לנהל את הענן גם כאשר חלקו נמצא פיזית בקרבת מערכות הקצה (למשל, כשנדרשת תגובה מהירה, או מטעמים רגולטוריים)", אמר רחים.

לדבריו, נקודת המפנה הבאה צפויה בשנה הבאה והמתקרבת, רשת WAN בקצב העברה של 400 גיגה ביט, כמו זו המתאפשרת כיום רק בתוך הדטה סנטר באמצעות מתג חדש.

"אנו פיתחנו בעצמנו את השבבים המפעילים את הנתב, וכן את מערכות התעבורה בטכנולוגית פוטוניקת סיליקון. וזה לא רק המעבר. מהירות כזו תוכל לאפשר להעביר פתרונות בינה מלאכותית לענן, ולספק ענן כשירות. מפעילי התקשורת גם יוכלו לספק שירותי ענן מנוהלים ללקוחות שלהם".

לפיכך הכריזה ג'וניפר בנובמבר האחרון על Contrail Insights, שהושק ב-18 בנובמבר האחרון. פתרון משולב זה ל-Contrail Enterprise Multicloud מסתמך על ניתוח נתוני טלמטריה, כדי לספק נראות לרמת השירות של התשתית, וכדי להפוך אוטומטית פעולות מסוימות לפתרון בעיות ותחזוקה. למשל, על ידי ניבוי סיכוני הגודש בנקודה זו של הרשת.

הפוסט "הבינה המלאכותית תאפשר הקמת רשת בעלת מודעות עצמית" הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

[caption id="attachment_300306" align="alignleft" width="300"] איציק מלכה, מנכ"ל ג'וניפר ישראל. צילום: ניב קנטור[/caption]

"ישראל היא מדינה חשובה, שהיתי בה בפברואר השנה ונפגשתי עם לקוחות. אני גם מבלה הרבה עם חברי הצוות בישראל בוידיאו והולך להיפגש עם איציק מלכה, שהוא דמות חזקה, עקשן מאוד - חזק ובעל רצון חזק", כך אמר ג'יימס מורגן, סגן נשיא בג'וניפר נטוורקס לארגוניים גדולים ב-EMEA, האחראי גם על הצוות בישראל, בראשותו של מלכה. מרגן אמר את הדברים במפגש שנערך במהלך כנס NXTWORK 2019 שערכה החברה בלונדון.

"הצמיחה בישראל היתה המהירה ביותר ב-EMEA בשנה שעברה", סיפר מורגן, אך סירב לנקוב במספרי המכירות בהיבט הכספי. הוא הוסיף ואמר: "הצוות שלנו בישראל מכיל מומחי מוצר ומהנדסי מערכות". 

לדבריו, "בישראל יש לג'וניפר נתח שוק גבוה - 40 אחוזים מהשוק בתחומים בהם היא מתמודדת - זאת בזכות פרויקטים גדולים טובים, אך היינו רוצים גם לחדור לחברות קטנות ובינוניות. בקיצור, ישראל היא שוק חשוב מאוד עבור ג'וניפר, מכל מיני סיבות, אבל בעיקר בזכות החדשנות והאוריינטציה של תרבות ומנטליות שאנו רואים אותה כמושכת במיוחד. זה שוק חדשני וג'וניפר אוהבת למצב את עצמה כחדשנית. תמיד אנחנו אלו שהכנסנו שיבושים למערכת. אנחנו חזקים בישראל במגזר העסקי, הממשלתי ובמגזר הקמעונאות".

בהתייחסו לקשרים של ג'וניפר עם מלאנוקס בתחום מרכזי המיחשוב ענה מורגן: "מערכת היחסים היא מינימלית. אנו רואים במלאנוקס מתחרה מאוד קשה וקשוחה, ורואים את המהירות שבה צמחה בפרק זמן קצר יחסית ונמכרה לנבידיה".

עוד הוסיף מורגן לשאלת אנשים ומחשבים, האם ספקי שירותי הענן הישראליים הם לקוחות של ג'וניפר, ואמר כי בהיעדר דטה סנטר של אחת מחברות הענן הגדולות בעולם, התפתחו בארץ ספקים מקומיים בדרגה 2 או 3. הנתונים על המכירות אליהם מועברים לאחראי על המכירות לספקי שירותים. יש לנו התמחות בווירטואליזציה של טכנולוגיית רשתות שמאפשרת ניהול מרובה עננים, וזה מוצר מצויין למפעלי הענן".

"בכל הקשור לגיוס עובדים ביצענו השקעות במהלך השנה, שיתחילו לתת פירות בשנה הבאה. אמנם מדובר בצוות קטן אבל מספר המומחים הטכניים גדל ב-40 אחוז. זו השקעה גדולה. כמו כן גייסנו מומחים בתחומים שעד היום לא היינו בהם בישראל. למשל, מנהל מכירות בישראל לשירותי ניהול הענן Marvis, שהגיעו מרכישת מיסט. מומחים אלה תומכים בערוצי המכירה, שכן ג'וניפר עובדת אך ורק באמצעות ערוצים. למעשה גם האינגרטורים הגדולים הם ערוצים שלנו, למשל יבמ שמשתמשת בציוד שלנו במסגרת הפרויקטים שהיא מבצעת".

מורגן גם הביע את התפעלותו מהפעילות של חברות סטארט-אפ ישראליות בתחומי ההאינטרנט של הדברים בכלל והרכב בפרט, שהוא למעשה IoT אחד גדול.

הפוסט "העסקים של ג'וניפר בישראל צמחו בשנה שעברה ב-30%" הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

"ארגון מחדש של התשתיות הוא המפתח לתחרות בעולם הביטוח. כך אומר חיים אינגר, מנהל תשתיות, כללביט מערכות מקבוצת כלל ביטוח ופיננסים, במפגש פורום C6 מקבוצת אנשים ומחשים, שהתארח בחברה. את הפורום הנחה רונן זרצקי, מנכ"ל BSD-IT, שהוא גם יו"ר פורום C6

לאחר שהציג את התשתיות של כללביט, הכוללות שני מרכזי נתונים גדולים, כשהעיקרי שבהם ממוקם בפתח תקווה, ובנובף אתר גיבוי תת קרקעי בהרצליה וגיבוי נוסף באתונה.

"עבורי, תשתית ה-IT היא כמו חשמל. כשאני מדליק את האור בשירותים אני לא צריך להתקשר למפעיל של הטורבינה של חברת החשמל. לפי גרנטר, תשתית המחשוב אינה מתמקדת בחומרה או בתוכנה, זה העסק של הארגון. במקום לדבר על מספר השרתים וכמות הטרות באחסון, צריך להבין את הצרכים העסקיים ולאחר מכן לנהל את התשתיות כך שיתאימו.

"מה שדוחף את המגמה הזאת הוא עולם הדיגיטל. חברות ביטוח חדשות מתחרות וחברות ביטוח אחרות מצטרפות אליהן עם הצעות כגון ביטוח לפי קילומטרז', ביטוח מכשירי IoT, ביטוחי בריאות מבוססים התקנים חכמים ועוד, ופתאום קמה מול כלל ביטוח חברה כמו ליברה, עם יישומים שנמצאים עכשיו, עם טכנולוגיות עדכניות. אין להם שום לגאסי. חברה שנולדה קמה בענן עם טכנולוגיות מודרניות – ואנחנו צריכים להתחרות בה, אחרת לא נשרוד. כך, לדוגמה, יצרנו ממשקים עם סוכני הביטוח כמו שעושה וובי – שהיא סוכן ביטוח דיגיטלי ולא חברת ביטוח.

"בגרטנר אומרים, שעד 2025 יסגרו 80% מהארגונים הגדולים את מרכזי הנתונים. אל תלכו אחרי ההייפ, בחרו את מה שמתאים לכם. ולא פחות חשוב – תאבטחו את המידע שלכם".

לסיכום אמר אינגר: "האתגר המרכזי בשנת 2020 יהיה להמשיך את הורדת העלויות".

בפאנל שהתקיים הנחייתו של זרצקי, אמר יורם רומנו, מנהל תשתיות, קבוצת שטראוס, כי הקבוצה נמצאת במעבר של חוות השרתים של החברה בפתח תקווה לענן. בתשובה לשאלתו של זרצקי, "האם אתה מסכים עם הטענה של מנמ"רים שאנשי התשתיות מונעים את המעבר לענן כי זה ייתר את העבודה שלהם?" השיב רומנו, כי מנהל התשתיות של החברה  צריך לעשות את מה שנכון לחברה. כשעשינו את הבחינה של ניהול תשתיות בענן לא מצאנו שנצטרך לוותר על אנשי תשתיות. הם יעשו דברים אחרים, כגון ניהול עלויות וניהול תהליכים אוטומטיים".

אינגר אמר בתגובה, כי ההצעות שקיבל להעברת המערכות לעננים של אמזון או מיקרוסופט היו יקרות מאוד והיה זול יותר לבנות לבד. "אני הייתי הגורם  המוביל, לא המפריע".

אבי פולק , מנהל תשתיות, בנק לאומי,  סיפר על  המגה פרויקט בבנק לאומי של החלפת מערכות ליבה, הנמצא בעיצומו. "זאת הזדמנות מבחינתנו לתכנן גם את ההיבט התשתיתי של הדברים האלה. אנו מתכננים איך אנחנו רוצים לראות את סביבות העתיד של בנק לאומי. סביבות הפיתוח חייבות להיות בענן, והייצור – אצלנו". לדבריו, החברה העתיקה את דרך העבודה של חברות ההיי-טק  כדי לשרת את הבנק הדיגיטלי פפר, ו"יצרנו אפשרות ל- Environment as a Service – ייצור סביבת מחשוב בלחיצת כפתור".

יגאל אהרונוביץ', מנהל תשתיות, מגדל, אמר, כי "האתגרים ל-2020 מאוד דומים לאלו שהציג אינגר, ולאו דווקא בגלל שאנו מתחרים, אלא  מנקודת המבט של התשתיות. הייתי מנמ"ר ומנהל תשתיות במשך 25 שנים. דרשתי ראייה של 360 מעלות מהמסד – הברזלים , הבניין, החשמל ועד הטפחות – אפליקציות והעסק, וגם ולראות איך נותנים מענה שמתכנס לתקציב, טכנולוגיות שמאתגרות לצורכי אבטחת המידע ולראות את כל זה מנוהל בראייה כוללת ונכונה. הוא ציין, כי "אנשי התשתיות דווקא רוצים ענן, כי זה מאתגר אותם טכנולוגיות. צריך לראות כיצד זה משנה את העסק, ואז עונים לכלל הצרכים. כלל הדרישות במינימום עלויות".

טל נתנוביץ', סמנכ״ל בקרה, תפעול ומערכות מידע, שיכון ובינוי, סולל בונה אמר, כי "תקציבי המחשוב יורדים בכל שנה. גם  ההשקעות וגם התקציב השוטף. צריך להסביר כל דבר ב-ROI. בהשקעות קשה להסביר, ולכן אנחנו טיפה מרדדים את זה, עוברים לפתרונות אג'ייל, אבל כשהתקציב יורד צריכים להראות ROI".

הפוסט "ארגון מחדש של התשתיות – המפתח לתחרות בעולם הביטוח" הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

"תחום אבטחת המידע תקוע, ואינו עונה על הצרכים של הרשתות המבוזרות של היום. הפתרון היחיד – מיזוג עם הרשתות", כך אמרה סמנתה מדריד, סגנית נשיא ג'וניפר והאחראית על תחום אבטחת המידע בחברה, בכנס ג'וניפר שנערך בלונדון בשבוע שעבר.

"ההתפתחות של ענף האבטחה בכללותו נתקעה לפני 20 שנה. אנו עדיין משתמשים בפיירוולים, אנו עדיין משתמשים בזיהוי נקודת קצה, ואנחנו עדיין משתמשים בטכנולוגיות מבוססות פרוקסי ב-Gateway. פיתחנו את יכולות המודיעין לגילוי איומים, אך לא פיתחנו את האכיפה. היכולת שלנו לאכוף איומים נותרה ברובה מבוססת היקפית. הארגונים היום מתמקדים בווירטואליזציה של הדטה סנטר שלהם, וכדאי שישלבו בתהליך זה גם את אבטחת המידע", הסבירה מדריד.

"הרשת הפכה למבוזרת, והמשתמשים נכנסים אליה דרך הטלפון, שהפך להיות השער לארגון. הדבר דורש לדאוג לכך שהמודיעין שלהם יוכל לשלוט על הרשת. עלינו לבנות רשתות המודעות לאיומים. לפיכך הכרזנו על מערכת Connected Security, הבנויה על הצורך לספק אבטחת מידע לכל נקודת כניסה לרשת, ותגן על המשתמשים, האפליקציות והתשתיות", סיכמה מדריד.

שדרוג פתרון ה-SD-WAN, המקרב בין האבטחה והרשת

ג'וניפר הכריזה, כאמור, על שידרוג פתרון ה-SD-WAN, המקרב בין האבטחה והרשת. למעשה מדובר בהרחבה של הרשת גם לסניפים מרוחקים, משום שאבטחה לא יכולה להיות בלעדית לחומת אש. כמובן, ההגנה צריכה לכלול גם חומות אש, אך להוסיף עליהן נדבכים שיאפשרו לשמור על סביבת הרשת בטוחה. וכך תסייע החברה ללקוחות המחפשים פריסה היברידית בין הענן הציבורי והענן הפרטי.

פתרון ה-SD-WAN הקיים של ג'וניפר לניהול רשתות בענן הורחב כעת ויתמוך גם בתפעול SD-LAN. עוד דיווחה החברה כי היא הרחיבה את משפחת מוצרי ה-SRX וה-NFX CPE שלה, אשר יכללו אף יותר אפשרויות לקישוריות רשת עם אבטחת נתונים גבוהה ויכולות שדרוג טובות יותר.

"לג'וניפר יש חזון חדשני לאחֵד רשתות LAN, Wireless LAN, SD-WAN ואבטחת נתונים, תחת מערכת אחת, המספקת אוטומציה חסרת תקדים, מידע על הפעילות ברשת, ויכולות הפעלה ללקוחות העסקיים שלנו", אמר מאנוך לילניבס, מנהל מוצר ראשי בג'וניפר נטוורקס. "שיפורים אחרונים אלו מקרבים אותנו צעד נוסף לקראת חזון זה, בעזרת הרחבת מגוון הפתרונות שלנו לענן ואספקת יכולות הטמעה פשוטות יותר, בחיבור ישיר ובטוח עבור רשתות קמפוס וסניף".

פתרונות הרשת של ג'וניפר ב-CERN

[caption id="attachment_305220" align="alignleft" width="300"] CERN[/caption]

ג'וניפר נטוורקס הודיעה כי הארגון האירופי למחקר גרעיני, ה-CERN, אחד ממרכזי המחקר המדעי הגדולים והמוערכים ביותר בעולם, הטמיע את פתרונות הרשת של ג'וניפר להגדלת הקיבולת של מרכזי הנתונים שלו והרשת הטכנית, כדי להתאים לדרישות המחקר הגדֵלות. CERN הטמיע את מתגי ה-QFX Series switches, EX Series Ethernet Switches ואת מארג ה-Tungsten Fabric של ג'וניפר, על מנת לבנות רשת הערוכה למחשוב על.

"אחרי חשמל, רשתות תקשורת הן המרכיב החשוב ביותר עבורנו ב-CERN. הפיזיקאים זקוקים להעביר את נתוני הניסוי לדטה סנטר בו הם מעובדים ונשלחים לשותפינו בכל העולם. כמו כן יש לנו אלפי עובדים הזקוקים לגישה לנתוני המחקר דרך המייל ודרך הרשת. כך שאם רשת הנתונים לא עובדת - CERN לא עובדת. ג'וניפר סיפקה את הרשת שתומכת בתפעול ובניסויים, כמו גם במרכז הנתונים", אמר טוני קאס, מנהל קבוצת תשתיות ה-IT ב-CERN.

"ג'וניפר גאה מאד לעבוד עם CERN ובהטמעת אוטומציה דינאמית, רשת תקשורת חזקה ותמיכה בארגון ולסייע לו בדרכו לפצח את התגלית המדעית הבאה ולהמשיך לעזור להבין את היקום המסתורי שלנו", אמר ג'יימס מורגן, סמנכ"ל מכירות לארגונים באזור ה-EMEA בג'וניפר נטוורקס.

הפוסט "תחום אבטחת המידע תקוע, הפתרון היחיד – מיזוג עם הרשתות" הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

"טכנולוגיית ה-RPA (אופטימיזציה של תהליכים) היא כמו מהפכת הסלולר. בעוד כמה שנים לא נדע למה הסתדרנו בלעדיה", כך אמרה רותם פוקס, מנהלת מכירות לשותפים ב-UiPath, ברב שיח שהתקיים בבית אנשים ומחשבים לרגל כנס RPA 2020, שצפוי להיערך ב-8 בינואר במרכז הכנסים לאגו בראשון לציון. את רב השיח הנחה יהודה קונפורטס, העורך הראשי של אנשים ומחשבים.

היא דיברה על הפתרון של החברה וציינה ש-"במקום שאדם יטפל בתהליכים הדורשים הבנה של התוכן, הוא יודע לתכנן את כל מחזור החיים של תהליך האוטומציה".

"ככלל", אמרה, "רובוטים מחקים את מה שבני אדם עושים, אבל בנוסף לכך, הם יתנו ערך מוסף בשל גילוי, כריית מידע ובינה מלאכותית. יש רובוטים שכבר יודעים ליצור תכניות עסקיות, ליישם אותן באופן אוטומטי ולהפיק תובנות".

[caption id="attachment_306131" align="alignnone" width="600"] דניאל פלד, סגן נשיא לייעוץ גלובלי בקריון. צילום: יניב פאר[/caption]

דניאל פלד, סגן נשיא לייעוץ גלובלי בקריון, אמר כי "טכנולוגיית ה-RPA תנהל הרבה תהליכים בארגון, למשל את כל מקורות הבינה המלאכותית. אפשר יהיה לנהל באמצעותה את התהליכים הארגוניים שלא מונעים על ידי מתודולוגיה אחת או אפליקציה אחת".

"היתרון של ה-RPA הוא לא רק בחיסכון בעובדים, אלא גם במניעת והפחתת טעויות, העלאת השירותיות של העובדים, וגידול בשביעות הרצון שלהם, כי הם עוברים לעשות דברים אחרים - ומעניינים. אנחנו הולכים לעידן שבו, בגלל האוטומציה, יהיה צורך בפחות עובדים", ציין פלד.

[caption id="attachment_306133" align="alignnone" width="600"] אורן אטיה, מומחה ניהול בסיסי נתונים ביבמ. צילום: יניב פאר[/caption]

"פרויקט RPA חייב להיות תוצר של החלטה אסטרטגית ולא טקטית", אמר אורן אטיה, מומחה לניהול בסיסי נתונים ביבמ. לדבריו, "ה-RPA חייב להיות מלווה בתהליכים - מהכנסת מסמכים למערכת ועד לניתוחם באמצעים כמו ווטסון. למשל, ניתוח של מייל שעוסק בגבייה וצריך להבין מה הוסכם בו. הטכנולוגיה בשלה ואפשר ללכת לשלב הבא - שילוב של בינה מלאכותית ולימוד מכונה של מסמכים כדי להגיע להבנה של תהליכים, תובנה לוגית ומנוע המלצות".

"אנחנו מציעים RPA כשירות תחת הכותרת קלאב היברידי", ציין אטיה. "אחרי הרכישה של רד-האט, יבמ מתמקדת בענן וכל הפתרונות שלה מיושמים בו. הגישה ביבמ היא להנגיש למשתמשים העסקיים את השירות ללא קוד, ואם הם טועים, לספק להם עזרה באמצעות בינה מלאכותית".

[caption id="attachment_306134" align="alignnone" width="600"] רשף רדין, חבר הוועדה המייעצת ב-HMS. צילום: יניב פאר[/caption]

דובר נוסף ברב שיח היה רשף רדין, חבר הוועדה המייעצת ב-HMS, שאמר כי "ה-RPA הוא בראש ובראשונה פלטפורמה טכנולוגית וכמו כל פלטפורמה, יש את ההילה מסביבה, אלא שכדי שתקיים את ההבטחות שלה נצטרך לחכות להתפתחויות בשלושה ממדים: האחד הוא החדירה של הטכנולוגיה לארגונים - מגדולים כלפי מטה לקטנים ובינוניים. הממד השני הוא הכיסוי של ה-RPA, שיהיה לא רק בתפעול ובשירות, אלא גם בשאר המערכות בארגון. הממד השלישי הוא היכולת העצמאית של הרובוטים: ההסקה, ההבנה, השילוב של AI ולימוד מכונה".

הוא אמר ש-"יש כ-20 פרויקטים גדולים שמיישמים RPA, כולם במגזר הפיננסי".

[caption id="attachment_306135" align="alignnone" width="600"] דרור דן, מנכ"ל קורקטו. צילום: יניב פאר[/caption]

דרור דן, מנכ"ל קורקטו, ציין ש-"אנחנו מייצגים פתרונות OCR (חילוץ וזיהוי תווים בתוך מסמכים ותמונות, וסריקת והמרת קבצים), שזה השלב הראשון בהרבה פיתוחים ארגוניים. כיום, התהליכים של הוצאת מידע מתוך מסמך רחוקים מלהיות אוטומטיים. אנחנו מגשרים על הפער ומציעים פתרון שמשלב אנשים עם אפליקציה, במטרה למנוע טעויות. המטרה שלנו היא להעביר לרובוט נתונים נכונים בוודאות גבוהה ולכן, אנחנו מציעים מוצרים שלא קשורים למנוע מסוים".

"למערכת יש את הניסיון הן של העולם הפיננסי והן של הקלדנים", ציין דן. "רק בשלב הראשון, של הזנות הנתונים, נחסכות חצי מהמשרות של ההקלדה. בהמשך, עם השיפור והשימוש בבינה מלאכותית, החיסכון יהיה רב יותר".

[caption id="attachment_306337" align="alignnone" width="600"] אבנר גייפמן, מוביל תחום ה-RPA בארנסט אנד יאנג. צילום: אריאל גייפמן[/caption]

אבנר גייפמן, מוביל תחום ה-RPA בארנסט אנד יאנג, העיד על הנעשה בתחום בחברה: "אנחנו מתכננים להשתמש ברובוטים בתחום הביקורת. כבר כיום יש אצלנו צוותים שמשתמשים ברובוטים על מנת להוריד חלק מעבודת האדמיניסטרציה לתחום הביקורת, דוגמת הארכוב. במקום לבצע את כל פעולות הארכוב, המשתמש ישלח מייל לרובוט עם תמצית הפרטים וצירוף למסמך, והרובוט יעשה זאת ויחסוך לו בכך שעת עבודה".

[caption id="attachment_306137" align="alignnone" width="600"] דודי כרמי, מנהל תחום הייעוץ הטכנולוגי בארנסט אנד יאנג. צילום: יניב פאר[/caption]

דודי כרמי, מנהל תחום הייעוץ הטכנולוגי בארנסט אנד יאנג, אמר כי "מגזר שיצטרך לעשות שימוש מוגבר ב-RPA הוא זה הממשלתי, שכיום נעזר בעבודה ידנית במיקור- חוץ, מה שגורם לטעויות שמסבות הרבה נזק. העובדים הללו מקבלים שכר מינימום ולא נהנים מעבודתם. אני משוכנע שה-RPA יאפשר לשפר את השירות לאזרח. גם צה"ל חייב את זה, כי חסר בו כוח אדם לתחומים האדמיניסטרטיביים".

[caption id="attachment_306138" align="alignnone" width="600"] עידו רון, דירקטור ומוביל תחום הטרנספורמציה הדיגיטלית והבינה המלאכותית ב-KPMG. צילום: יניב פאר[/caption]

דובר נוסף היה עידו רון, דירקטור ומוביל תחום הטרנספורמציה הדיגיטלית והבינה המלאכותית ב-KPMG. גם הוא דיבר על המגזר הממשלתי ואמר כי "היא מתחילה להטמיע RPA, כמו גם ארגונים גדולים". הוא התייחס להתנגדות לכך מוועדי עובדים ואמר כי "אנחנו מסבירים להם מדוע ה-RPA לא יחליף את העובדים, אלא יפנה אותם למשימות יותר חשובות".

"לקראת 2025, המילה RPA תיעלם מהלקסיקון ונראה יותר התקנות של אוטומציה, דוגמת צ'טבוטים, OCR, טפסים דיגיטליים ואוטומציה של תהליכים מקצה לקצה", חזה רון.

הפוסט "RPA זה כמו הסלולר – עוד כמה שנים לא נדע איך הסתדרנו בלעדיו" הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

"כדי שלא ייפלטו עובדים בגלל האוטומציה, צריך לשדרג גם את התעשיות המסורתיות. צריך לתת לכל העובדים הכשרה מתמדת - כדי לשמר את היכולות כאשר מקצועות משתנים", כך אמרה אתמול איוונקה טראמפ , בתו של הנשיא האמריקני דונלד טראמפ, המשמשת גם כיועצת מיוחדת שלו, בשיחה שניהלה על הבמה המרכזית בכנס CES 2020 עם גארי שפירו, נשיא איגוד יצרני הטכנולוגיה העולמי, ה-CTA (ר"ת Consumer Technology Association), שהוא הארגון המקיים מזה שנים רבות את תערוכת CES הבינלאומית מדי שנה בלאס וגאס.

כותרת המושב היתה "הדרך לעתיד העבודה", וטראמפ הצעירה אחראית בבית הלבן על רפורמה בשוק העבודה, כדי להכין את כוח האדם לעתיד.

[caption id="attachment_227297" align="alignleft" width="300"] דונלד טראמפ, נשיא ארה"ב. צילום: BigStock[/caption]

על הכללתה של בתו של הנשיא בין המשתתפים הבכירים של CES 2020 נמתחו ביקורות רבות מאז שזו פורסמה. מרבית הביקורת הייתה אודות כישוריה, אבל נשמעה גם ביקורת שכללה אזכור של האשמות רבות אודות פעילות מפוקפקת ממגוון היבטים, שכוונו כלפי אביה ומשפחתה.

"התפקיד שלי הוא לפשט את הרגולציות כדי להבטיח לכל האמריקנים קריירות בשכר גבוה. בעיקר צריך להסיר מחסומים שמפריעים לאנשים שרוצים ויכולים לעבוד לעשות זאת ולפרנס בכבוד את עצמם ואת בני משפחתם", הבהירה טראמפ.

"במקצועות רבים, כדי לעשות את אותה עבודה צריך להקנות לעובדים אוריינות טכנולוגית ויכולת טכנית", אמרה. "אין מדובר רק בהכשרה למשרות העתיד - מנהלים צריכים לחשוב על השקעה בכוח העבודה הנוכחי שלהם, כך שהם יכולים לאפשר לאנשים אלה לבצע את אותה העבודה באמצעות ציוד שונה, כדי לעזור להם".

טראמפ אמרה כי הנשיא ביקש לשדרג את רמתם הטכנית של כל האמריקנים, אך התמקד באוכלוסיות 'נשכחות' בכל הנוגע להעסקה בתחומים טכנולוגיים – בעיקר, כפי שציינה, בנשים ובבני מיעוטים.

לדבריה, "מעולם לא היה זמן טוב יותר לעבוד באמריקה, אך לעובדים חייבת להיות גישה למסלולים חדשים בהם יוכלו ללמוד מיומנויות ולהתעדכן בטכנולוגיה".

"המסלול האוניברסיטאי המסורתי אינו מתאים לכל אמריקני", אמרה, "ותעשיות צריכות להתמקד בבניית כישורים בכוח העבודה ולהתנות את הקבלה למשרות לא בתואר אקדמי אלא בכישורים שנרכשו לאורך השנים. עם זאת, הממשלה הפדרלית גרועה ביישום תכניות כאלה. כל התכניות הממשלתיות בתחום נכשלו. עלינו לעודד ולהפנות תקציבים למדינות, כך שיסייעו לפרויקטים בשיתוף התעשייה, האוניברסיטאות ובתי הספר התיכוניים", טענה טראמפ.

"חברות פרטיות חייבות לשתף פעולה עם קהילות כדי לבנות תכניות הכשרה ותכניות לימודים המקשרות בין סטודנטים, מקומות עבודה ומיומנויות, שהם אולי לא שקלו לרכוש", הוסיפה.

טראמפ התייחסה לפרויקט "התחייבות לעובדי אמריקה" של הנשיא - קמפיין שגרם, לדבריה, ללמעלה מ-400 חברות להכשיר ולשדרג מיליון עובדים.

לפי טראמפ, ישנם ניסיונות בבתי ספר להקנות לכל התלמידים ידע במתמטיקה ובמדעי המחשב, במימון חברות שאחר כך מעסיקות את הבוגרים. דוגמה להצלחה של תכנית הכשרה כזו במקום לא צפוי – בית כלא שמור לנשים המרצות עונשי מאסר ארוכים. האסירות למדו לתכנת, גם כאלו שכשנכנסו לבתי הסוהר כשהאינטרנט לא היה נפוץ עדיין.

[caption id="attachment_307620" align="alignnone" width="600"] איוונקה טראמפ, יועצת נשיא ארה"ב ובתו, וגארי שפירו, נשיא איגוד יצרני הטכנולוגיה העולמי, בשיחה על הבמה המרכזית של CES 2020. צילום: אבי בליזובסקי[/caption]

"מדיניות הגירה לא הגיונית"

טראמפ גם התייחסה לשאלתו של שפירו אודות הקשיים שמערימים שלטונות ההגירה על בוגרי אוניברסיטאות שרוצים להמשיך לחיות בארה"ב ולקדם את כלכלתה, אחרי שהשקיעה רבות בחינוכם.

"הנשיא אמר שהוא חושב שזה מטורף לחלוטין שאנחנו מחנכים מהגרים מרחבי העולם, וכשהם עומדים לפתוח את העסק שלהם, לפתוח את העסק שלהם, להפוך למעסיקים, אנחנו משליכים אותם מהארץ שלנו", אמרה טראמפ. "זה לא הגיוני. סדר העדיפויות שלנו שגוי לחלוטין. צריך לשנות את חוקי ההגירה שיהיו רלוונטיים למיומנויות ותפקידים שעל כוח העבודה האמריקני למשוך, כדי לצמוח ולשגשג", אמרה טראמפ.

"אבל", הדגישה, "זה לא אמור לעקוף את ההשקעה שצריך לעשות בכישורי הליבה ולהשפיל את האמריקנים. כאן עלינו להיזהר. עלינו לעשות את שניהם: עלינו לגייס ולשמר את הכשרונות הגדולים בעולם, כדי לעזור לנו לצמוח ולהתחדש, אך עלינו להשקיע בעובדים אמריקנים ולצייד אותם בכישורים שהם צריכים כדי לשגשג. איננו יכולים רק לבקש לייבא עובדים".

הפוסט "לתת לכל העובדים הכשרה מתמדת, כדי לשמר יכולות כשמקצועות משתנים" הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

טוויטר תאפשר ליוזמי ציוצים לחסום תגובות לא רצויות, לדבריו של קייבון ביקפור, מנהל המוצר בטוויטר, אתמול במסיבת עיתונאים במהלך כנס CES.

"בשנת 2019 הצבנו לעצמנו את סדר העדיפויות לשנים הקרובות, ונמשיך לקדם אותן גם בשנת 2020. המטרות הן שמירה על 'בריאות' הסביבה בטוויטר, שיפור השיחות ואפשרות לעקוב אחר תחומי עניין", אמר ביקפור.

"בבריאות הכוונה היא, שאנשים לא יפחדו להשתמש בטוויטר. אנשים ניצלו לרעה את הפלטפורמה, וזה לא מזמין אחרים להשתתף באופן פעיל בסביבה רעילה כזו, גם מבחינת היושרה של המידע שאנשים צורכים ברשת. במהלך 2019 השקענו רבות בתחום הזה, ובין היתר פיתחנו מערכת מבוססת תבונה מלאכותית שמסירה ציוצים 'רעילים', והיא הצליחה לגלות כמחצית מהם לפני שמשתמשים התלוננו".

בתשובה לשאלת אנשים ומחשבים הסביר ביקפור, כי "לא מדובר במאבק בחדשות הכזב או בידיעות המועלות בציוצים של המשתמשים, אלא לציוצים המכילים עבירות על תנאי השימוש, כגון חשיפה של פרטים אישיים של משתמש בניגוד לרצונו. "אנו עושים זאת בשילוב של אמצעים - לימוד מכונה, פעילות של סוכנים אנושיים ושירות לקוחות. בנוסף, פעלנו לחסום מתקפות לדיסאינפורמציה בידי גופים מדינתיים, ונמשיך לעשות זאת גם השנה.

"התחום השני הוא שיחה – מה שמייחד את טוויטר, שגורם לאנשים להשתמש בה, הוא היכולת לעקוב אחר שיחה ותגובותיה ולהשתתף בה – הטוויטים נוצרים בידי אנשים ברחבי העולם, כדי שאנשים יחושו בטוחים לפתוח בשיחה. עבורנו, ההתמקדות בשיחה היא חשובה. זה התפר שבין בריאות לשיחה. לדוגמה, לפני כמה חודשים הוספנו תכונה שמאפשרת לאנשים שפותחים בשיחה בטוויטר לחסום תגובות לא רצויות לציוץ שלהם. אנשים רוצים שתהיה להם שליטה, כדי שיפתחו סדרת ציוצים. בנוסף, שדרגנו את הנראות של השרשורים.

"תחום נוסף הוא מעקב אחר תחומי עניין. עד כה, מסתבר שמעקב אחר תחומי עניין בטוויטר היה מסובך. היינו צריכים לעקוב אחר אנשים שפועלים בתחום שאנו רוצים לעקוב אחריו, אך לא לבחור בנושא ישירות. היכולת למצוא אדם ולעקוב אחריו היא חשובה, אבל כשמדובר בנושא היא רק קירוב. לכן פיתחנו יכולת לעקוב אחרי נושא.

"טוויטר ממשיכה להקדיש תשומת לב רבה יותר לתכונות הרשימות שלה. משתמשים יוכלו להתאים אישית את תצוגת הרשימות, וטוויטר גם תתחיל ליצור מסכים שמקילים על מציאת רשימות.

"אנחנו עובדים היום עם הציבור, וחולקים את האסטרטגיה עם הלקוחות שלנו. דרכם אנחנו עושים ניסיונות המבוססים על ידע ציבורי. פיתוח המוצר צריך להיות חלק מהשיחה, ולכן נדרשת ממנו שקיפות.

"פרטיות והגנה על המידע היו תמיד חשובים עבורנו. אנחנו מתייעצים עם משתמשים ושומרים על פתיחות, כדי לבנות אמון וביטחון, שאם מבקשים מידע ממשתמש הוא צריך גם לקבל משהו בעל ערך על כך".

בהמשך מסיבת העיתונאים הכריזו נציגי טוויטר על שיתופי פעולה עם מדיות גדולות בתחום הספורט, כמו טרנר מדיה, שהיא בעלת הזיכיון למשחקי ליגת ה-NBA, ו-NBC, המחזיקה בזיכיון על המשחקים האולימפיים טוקיו – 2020. עובדים של החברות הללו ידאגו לעדכן בכל רגע על מהלכים במשחק. מדובר בתכונה אינטראקטיבית, כאשר המשתמשים בוחרים באמצעות מערכת הצבעה אחרי איזה שחקן לעקוב.

הפוסט טוויטר תאפשר ליוזמי ציוצים לחסום תגובות לא רצויות הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

עשרות חברות ישראליות בתחומים שונים הציגו בתערוכת הטכנולוגיה העולמית CES 2020, שהתקיימה בשבוע שעבר בלאס וגאס. משתתפי התערוכה יכולים היו לראות פיתוחים כחול לבן בתחומים כגון ערים חכמות, ראייה ממוחשבת, ביג דטה ובינה מלאכותית. אלא שאחד התחומים הבולטים שבהם הוא הרכב האוטונומי. לא פחות מ-66 חברות ישראליות רק בתחום זה הציגו באירוע, לפחות לפי רשימה שפרסמה עמותת אקומושן לקראת האירוע. מהתצוגות שלהן ושל חברות בתחום ממדינות אחרות ניתן להתרשם שהמשימה להבאת הרכב האוטונומי לייצור המוני עדיין לא קרובה לסיום, למרות הדיבורים הרבים סביב התחום. אנחנו נמצאים בתקופת ביניים, שנראה שלא תהיה קצרה.

החברה הישראלית הבולטת ביותר בתחום היא מובילאיי. היא אמנם כבר לא נמצאת בבעלות כחול לבן, אחרי שנרכשה על ידי אינטל תמורת 15.3 מיליארד דולר, אבל החברה עדיין מנהלת פעילות ענפה בעיר שבה היא נולדה - ירושלים. מובילאיי הציגה ב-CES ביתן ענק עם שלל הפיתוחים שלה, ביניהם החיישנים החדשים שהיא מציעה.

[caption id="attachment_307982" align="alignnone" width="600"] נמרוד דור, מנהל אזור אסיה ואפריקה במובילאיי. צילום: אבי בליזובסקי[/caption]

נמרוד דור, מנהל אזור אסיה ואפריקה במובילאיי, הסביר לאנשים ומחשבים כי הדור החדש של החיישנים שלה יאפשר למפות באופן שוטף את הכבישים ולגלות שינויים ומפגעים, כך שהעירייה הרלוונטית תוכל לטפל בהם. "התכונה הזו תהיה חשובה במיוחד כשהמכוניות תהיינה אוטונומיות, אבל גם כיום יש לכך חשיבות, כאשר הערים הופכות להיות חכמות, והתחבורה היא מרכיב חיוני בעיר החכמה", אמר.

בהקשר זה הוסיף דור כי החברה תקים צי של מוניות אוטונומיות (רובוטקסי), שיפעלו בעיר טגו בדרום קוריאה. מכוניות אלה ימפו את העיר באופן שוטף ולצד זה יאפשרו לה לבדוק את תחום המכוניות האוטונומיות, לרבות ניהול ותפעול ציים, בינה ניידת, וכן חוויית לקוח מהנסיעה ומהשירותים האחרים. בכך תיכנס מובילאיי לתחום ה-MaaS (ניידות כשירות).

מניעת תאונות באמצעות תקשורת מהרכב לסביבה

חברה נוספת שהציגה בתערוכה היא פורסייט, שעוסקת בראייה ממוחשבת לרכבים אוטונומיים וחצי אוטונומיים. לדברי חיים סיבוני, מייסד ומנכ"ל החברה, "היא הוקמה ב-2016 ופיתחה מוצר המבוסס על ארבע מצלמות, שמאפשרות שני צילומים ספקטרוסקופיים (שמודדות תדרי אור - א"ב) - זוג אחד באור הנראה והשני בתחום האינפרה אדום. אנחנו מתיכים את המידע בין המצלמות, כך שהמערכת יכולה לאתר כל דבר על הכביש, כל מכשול אפשרי, בכל מזג אוויר, כולל ערפל וגשם. היא פועלת גם במצבים של סינוור מלא, דוגמת אור שמש ישיר, שרוב המערכות האופטיות לא מסוגלות להתמודד איתם. אנחנו עושים זאת בכל מהירות אפשרית ומתקרבים ל-100% גילוי ללא התראות שווא. השנה נבצע הוכחת יכולת עם לקוחות".

[caption id="attachment_307963" align="alignnone" width="600"] דרור אלבז, מנהל תפעול וסמנכ"ל באיי-נט. צילום: אבי בליזובסקי[/caption]

באותו הביתן הציגה גם איי-נט, חברה בת בבעלות מלאה של פורסייט. דרור אלבז, מנהל תפעול וסמנכ"ל החברה, ציין כי היא מתמקדת במניעת תאונות באמצעות תקשורת מהרכב לסביבה (X2V). "בעידן האוטונומי", אמר, "לא מספיק שיהיו לרכב חיישנים, הוא יצטרך שתהיינה לו גם יכולות לתקשר עם הסביבה. אנחנו מנגישים את היכולות הזו ברמה מסוימת, באמצעות אפליקציה ושילוב עם הרשתות הסלולריות הקיימות. כך אנחנו מסוגלים למנוע תאונות צדיות ופגיעה בהולכי רגל המתפרצים לכביש".

המערכת נוסתה לפני מספר חודשים באשדוד ובנתניה, כאשר במשך שבועיים, 8,500 איש ניסו את האפליקציה בתנאי אמת. "זה אפשר לנו לבדוק את התשתיות שלנו - השרתים והתקשורת, ושהכל עובד טוב ובצורה מדויקת. עכשיו אנחנו נמצאים בשלב המסחרי", אמר אלבז.

טכנולוגיה ישראלית ברכבים של ב.מ.וו

דוד אוברמן, סמנכ"ל באינוביז, הציג את Innovis One - הגרסה החדשה של מערכת הלידר לרכב שהחברה פיתחה יחד עם ב.מ.וו, וזו תשתמש בה במכוניות שהיא תייצר החל מ-2021. ב.מ.וו היא אחת המשקיעות העיקריות בחברה, יחד עם סופטבנק וסמסונג. לידר, או מכ"ם אור, הוא אחד החיישנים החשובים שיותקנו במכוניות אוטונומיות. הוא שולח פולסים של אור וקולט אותם בחזרה. "בהינתן מהירות האור, מחלקים את הזמן שלקח לקרן לחזור בשתיים ויודעים בדיוק היכן ממוקם כל עצם - אדם, משאית, אופניים וכו' - במרחב", אמר אוברמן.

[caption id="attachment_307962" align="alignnone" width="600"] הביתן של אינוביז ב-CES 2020. צילום: אבי בליזובסקי[/caption]

לידר אינה טכנולוגיה חדשה, אך יש לה שתי בעיות: המחיר, שהמתקינים אותה במכוניות שילמו עליה יותר מאשר על המכונית עצמה, והחלקים הנעים, שגורמים לחיישן להתקלקל בתוך שנה. ב.מ.וו סייעה לאינוביז להביא את המוצר שלה לדרגה שמתאימה לכלי רכב, לאחר בדיקות הרעדות וטמפרטורה.

אוברמן ציין כי פרט לרכבים, "המערכת מסוגלת לסייע במניעת תאונות בנייה. חברות בניה ביפן מתקינות אותה על עגורנים, וכך מקבלות מיפוי תלת ממדי של הסביבה והתרעה מפני מצב שבו עגורן אחד עלול לפגוע באחר. עוד יישומים של המערכת הם לטובת ניווט ספינות בתוך נמלים ומעקב אחר צמיחה של יבולים בחקלאות, שיאפשר ניהול אוטונומי של השדות. תחום אחר הוא לבדוק שקשישים שסובלים מדמנציה לא יפלו מהמיטה. למעשה, אפשר יהיה להשתמש בלידר לדברים שחשבו עליהם וגם ליישומים שטרם הומצאו".

הפוסט הטכנולוגיה הישראלית "נסעה" ל-CES הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

"על הרגולטורים לאפשר התקדמות במתן שירותים פיננסיים לאזרחי ישראל, אך לצד זה לשמור על האזרחים החוסכים והמשקיעים", כך אמר אתמול (ג') שר הכלכלה, אלי כהן. השר כהן דיבר באירוע ההקמה של קהילת פינוביישן, המאגדת בתוכה את נציגי תעשיית הפינטק, הבנקים והרגולטורים שיש להם נגיעה לתחום הפיננסי.

לדבריו, "העולם הפיננסי הולך ומשתנה לנגד עינינו. מדינות במזרח הרחוק מקדימות אותנו באופן משמעותי. אני פונה לרגולטורים לשמור על האזרחים, אבל לנקוט ברגולציה מאפשרת, שתוביל לפיתוח בשוק, על מנת שבמדינת ישראל ניתן יהיה להעניק שירותים פיננסיים דיגיטליים לאזרחים".

"עברנו את ה-500 חברות פינטק שעובדות בישראל ויש יותר מ-400 חברות עולמיות שפתחו מרכזי מו"פ בארץ. כמו כן, השאיפה היא לפתח חברות בישראל, ושהן יהיו כאן ויתנו את השירותים בישראל ולא החוצה. אנחנו, כמשרד, נותנים הטבות לפיתוח של חברות כאלה. מעבר לציונות, אנחנו פועלים גם כדי לתת אפשרות לתחרות במס מול מדינות אחרות בעולם", אמר כהן.

"ארגז חול" של נתונים פיננסיים

הקמת קהילת פינוביישן היא חלק ממהלך של משרד הכלכלה לעידוד הצמיחה, שכולל הקמת מערך של קהילות חדשנות במגוון תחומים, בהם, לצד הפינטק, תחבורה חכמה, בריאות דיגיטלית, בנייה חכמה, חינוך ולמידה ועוד. הקהילה החדשה תתמקד בעולמות הפינטק והאינשורטק, ותהווה מוקד לשיח בין כלל השחקנים בארץ השותפים לזירה הפיננסית: סטארט-אפים, קרנות הון-סיכון, מוסדות פיננסיים ורגולטורים.

באירוע השקת הקהילה השתתפו, בין היתר, המשנה למנכ"ל משרד הכלכלה, נעמה קאופמן פס; יו"ר רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון, ד"ר משה ברקת; המפקחת על הבנקים, ד"ר חדוה בר; יו"רית רשות ניירות ערך, ענת גואטה; יו"ר רשות החדשנות, ד"ר עמי אפלבום; וכן יזמים ובכירים נוספים במשרדי הממשלה, בבנקים, בחברות הביטוח ובהיי-טק.

רבים מהדוברים הזכירו את הפיכת התחום הפיננסי לתחום מבוסס מידע וקראו לאפשר בנקאות פתוחה, שבמסגרתה יוקם מעין "ארגז חול" של נתונים פיננסיים, כאשר תינתן לסטארט-אפים גישה לנתונים, כדי לפתח את המוצרים והשירותים שלהם.

ד"ר בר ציינה כי "הפיקוח על הבנקים מקדם בשנים האחרונות את החדשנות בהרבה אמצעים, והרבה שיתופי פעולה בין בנקים וחברות פינטק כבר נעשו והביאו הרבה ערך, עד כדי שינוי דרמטי. בין היתר, אנחנו מקדמים בנקאות פתוחה - תפיסה שמשתרשת בהרבה מדינות, שלפיה הידע הוא לא של הבנק אלא של הלקוח, ואם הוא רוצה להעביר אותו למתחרה בנקאי או חוץ בנקאי, כולל לחברות פינטק, הוא רשאי לעשות זאת".

"הקמנו צוות שעוסק בקידום חדשנות והסרת חסמים, לצד צוותים שעוסקים בניהול הסיכונים. הצוות הזה פוגש נציגי חברות פינטק באופן שוטף, כשהמטרה שלנו היא לא חדשנות לשמה, אלא חדשנות כמאפשרת קידום תחרות בתחום הפיננסי וקידום שירות טוב יותר ללקוחות", הוסיפה.

עוד היא אמרה ש-"אישרנו לבנקים לעבוד בטכנולוגיית ענן, שבה עובדות חברות הפינטק. הוצאנו הוראה ייעודית והיא תאפשר יותר שיתופי פעולה בין בנקים לחברות אלה".

"ישראל יכולה להפוך לבטה סייט בתחום הפינטק"

לדברי דורון גדליהו, מנהל קהילת פינוביישן, ישראל יכולה להפוך לבטה סייט גלובלי בעולם הפינטק, תוך התמקדות בשיתוף פעולה בין העולם הפיננסי לתחומים אחרים שבהם ישראל מתקדמת ביחס למדינות אחרות, למשל הבריאות הדיגיטלית. עוד הוא ציין ש-"הטכנולוגיה הפיננסית היא הפלטפורמה המאפשרת הרביעית לאחר האינטרנט, המובייל והענן. הפינטק והאינשורטק הם המהפכה הבאה".

על קהילת פינוביישן אמר גדליהו כי היא "שמה לה למטרה להתמודד עם האתגרים הנדרשים לעידוד חדשנות בחברות פיננסיות וחברות ביטוח בארץ, וכן לאפשר לסטארט-אפים בשלב ראשוני לצמוח ולהתבסס בישראל ובהמשך בעולם. הקהילה תהווה גורם שמבין וממפה את צרכי חבריה, על מנת ליצור רגולציה מאפשרת, שמותאמת לצרכי היזמים, ויתרה מכך, שתאפשר להפוך את ישראל לבטא סייט בתחום. כך יוכלו אזרחי ישראל להשתמש במה שיש לטכנולוגיה הזו להציע".

הפוסט "על הרגולטורים לאפשר התקדמות במתן שירותים פיננסיים דיגיטליים" הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

באחרונה הוכרזו בלשכת נשיא המדינה בירושלים הזוכים בפרסי וולף לשנת 2020 במדעים, ברפואה ובאמנות. פרס וולף הוא פרס יוקרתי שרבים מהזוכים בו, בתחומים החופפים, זכו לאחר מכן בפרס נובל. בדרך כלל מדובר בחוקרים מהאוניברסיטאות הנחשבות בעולם, שהביאו לפריצת דרך במדע הרלוונטי, וכעת התבשר רפי ביסטריצר, ישראלי בכיר באפלייד מטיריאלס, על הזכייה, לצד מי שהיה המנחה שלו בפוסט דוקטורט, פרופ' אלאן מקדונלד מאוניברסיטת טקסס באוסטין, ועמית נוסף שלהם, פרופ' פבלו ג'רילו הררו מ-MIT, "על עבודתם החלוצית בתיאוריה וניסוי של גרפן דו שכבתי מסובב".

בתעשיית האלקטרוניקה והמחשבים נדרשים חומרים שניתן לשלוט בהולכה שלהם. מחקריהם פורצי הדרך של החוקרים ג'רילו הררו, מקדונלד וביסטריצר הראו, כי ניתן לשלוט בתכונות ההולכה של צמתי גרפן באמצעות הזווית המרחבית שבין שכבות הגרפן, וכי בזוויות מסוימות קיימת התנהגות פיזיקלית מפתיעה של האלקטרונים. בשנת 2011 חקרה קבוצתו של אלן מקדונלד, פיזיקאי תיאורטי מאוניברסיטת טקסס, התנהגות מעניינת של לוחות גרפן דו-שכבתי מסובב המונחים זה מעל זה, כלומר במצב שבו קיימת זווית מסוימת, קטנה, בין הלוחות. לפי חישוביהם של מקדונלד וביסטריצר (שעבד כפוסט-דוקטורנט עם מקדונלד באותה עת), מהירות המנהור של אלקטרונים בין השכבות תלויה בזווית הסיבוב ביניהם ונעלמת לגמרי ב"זוית קסם" של 1.1 מעלות. התקווה הייתה, שהדבר יוביל ליצירת על-מוליך חדש, כלומר חומר שמאפשר מעבר זרם חשמלי ללא התנגדות כלל וללא איבודי אנרגיה.

המאמר הזה לא זכה להתייחסות בעת פרסומו, אבל מדען אחד התעקש שזה אפשרי – ג'רילו הררו מ-MIT, שרתם את צוות הסטודנטים שלו והצליח לאשר את הממצאים. מאז נחשב המאמר לתשתית ליצירת חומרים שניתן לשלוט במוליכות החשמלית שלהם.

רפי ביסטריצר , בן 45, קיבל את התואר הראשון בפיזיקה מאוניברסיטת תל אביב ואת התואר השני והדוקטורט בפיזיקה ממכון וייצמן למדע. ב-2007 עבר ביסטריצר לאוסטין, שם השלים פוסט-דוקטורט באוניברסיטת טקסס, תחת הנחייתו של פרופ' מקדונלד. ב-2012 שב לישראל ועבר לעסוק במחקר ופיתוח בתחומי האלקטרומגניטיקה והאלגוריתמים בתעשייה. כיום ביסטריצר מנהל צוות אלגוריתמאים בחברת אפלייד מטיריאלס. הקבוצה מתמחה באלגוריתמים של ראייה ממוחשבת ובאלגוריתמים באמצעות למידת מכונה, שנועדו לגלות פגמים בשבבים בתהליך ייצורם. ככל שגודל השבבים קטן יותר, כך נהיה קשה יותר לסרוק אותם במיקרוסקופ אופטי, והקבוצה של ביסטריצר מפתחת חלופה.

"סיימתי דוקטורט במכון ויצמן ועברתי אחר כך לעשות פוסט דוקטורט אצל פרופ' מקדונלד באוסטין טקסס. במסגרת המחקר פרסמנו כמה מאמרים על הגרפן הדו-שכבתי המסובב. אחד מהם עורר הדים. אני כבר יצאתי מהתחום ואיני עוסק מזה עשור בפיזיקה תיאורטית, מכיוון שכשחזרתי לישראל לא מצאתי משרה באקדמיה, ובמקום לעבור לחו"ל העדפתי אתגרים בתעשייה. אני בכל זאת נמצא בקשר עם המנחה שלי דאז, אלן מקדונלד, והוא עדכן אותי שהעבודה מוזכרת במאמרים רבים. כשפרסמנו את העבודה, שבה הסברנו כיצד לבצע בקלות יותר את התהליך, ידענו שיהיו נסיינים שיבקשו לבצע ניסויים כאלה. זהו פרס שקשה לקבל אותו, ולכן מדובר בהפתעה", הוסיף ביסטריצר.

על החשיבות של הניסוי הסביר ביסטריצר: "מדובר בתופעה פיזיקלית מאוד מעניינת. על התופעה לבד לא נותנים פרס, אלא בגלל הפוטנציאל הטמון בה כדי ללמוד פיזיקה חדשה. הניסויים בחומר הזה מאוד קשים. המערכת שגילינו מאפשרת בפעולה פשוטה, הדומה לזו שמבצע שער בטרנזיסטור, לשנות את המתח של הגרפן המסובב ולאפשר לעבור בין מצב מבודד למצב על מוליך.

"יש פנטזיות על דברים שאפשר יהיה לעשות אם ישתמשו בו למיתוג בטרנזיסטורים, אבל עוד חזון למועד. מכל מקום, כבר עכשיו השיטה מאפשרת למדענים בעולם לחקור על מוליכות וגם מבודדים בצורה מבוקרת ויחסית קלה", מסכם ביסטריצר.

טקס הענקת הפרס לזוכים ייערך ב 11.6.2020 במשכן הכנסת.

הפוסט מנהל קבוצה במרכז הפיתוח של אפלייד מטיריאלס בישראל שותף לפרס וולף לפיזיקה הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

ישראל חייבת לעדכן את חוקי הפרטיות אם היא רוצה להמשיך לעבוד עם אירופה ועם קליפורניה. כך אומר עו"ד אנדרו דייסון, יו"ר משותף לקבוצת הפרטיות הגלובאלית של פירמת עורכי הדין הבינלאומית DLA PIPER בראיון לאנשים ומחשבים. דייסון הגיע לארץ לסדנה, שבה הוכשרו משפטנים ישראלים בדבר השינוי בחוקי הפרטיות, לקראת יישום חוק הגנת פרטיות הצרכן בקליפורניה (CCPA).

DLA PIPER היא פירמת עוה"ד הגלובאלית הגדולה בעולם, עם משרדים ביותר מ-40 מדינות, ובהן ישראל.

דייסון מוביל בפירמה את תחום הפרטיות והביטחון בבריטניה, ובמסגרת זו מייעץ לרגולטורים מרכזיים ולמוסדות במגזר הציבורי בבריטניה ולחברות בריטיות ובינלאומיות בנושאים הנוגעים לענייני דטה, אבטחת סייבר וטכנולוגיית מידע.

"שלא כמו חוקים העוסקים בנדל"ן, לדוגמה, שבהו התנאים משתנים בקצב נמוך יותר, בתחום חוקי הגנת הנתונים התרחשו דברים רבים בעולם, כמו תקנות הפרטיות של האיחוד האירופי, GDPR, שבימים אלה מלאו שנה וחצי לתחילת יישומן, וכמובן התקנות החדשות של קליפורניה. בין היתר, מתאפשר להעביר נתונים באופן חופשי בין אירופה לבין ישראל. אם ישראל רוצה לשמור על מעמד זה, עליה לשדרג את חוקי הנתונים", מסביר דייסון.

"החמרת חוקי הפרטיות תהיה חשובה במיוחד לחברות ישראליות, בדגש על סטארט-אפים שמבקשים להימכר לתאגידים שמבוססים בקליפורניה, כפי שהיה חשוב עד כה וימשיך להיות חשוב למי שעושים עסקים עם אירופה, שזה כמעט כל המשק. במהלך תהליך המיזוגים והרכישות, כשחברה נדרשת לעבור בדיקת נאותות, במידה שיימצא שהיא לא עומדת בתקנות הרלוונטיות, ייתכן שהערכת השווי שלה תיחתך משמעותית. הסיבה היא, שהחברה הרוכשת תצטרך להשקיע ממון רב ביצירת אותה תאימות ל-CCPA מאפס".

"כל חברה ישראלית צריכה להיות מודעת לחוקים החדשים. למשל, יש חברות המספקות שירות לחברות היושבות בקליפורניה, קל וחומר ישירות לצרכנים בקליפורניה. על ההנהלות להיות מודעות לאופן התפתחות החקיקה והאכיפה שלה בשטח. על רואי החשבון להיות אחראים ישירות על הציות".

תחום נוסף שאליו התייחס דייסון הוא השלכות הברקזיט. לדבריו, "הברקזיט נותן לבריטניה הזדמנות לעשות דברים באופן שונה, כך שאנחנו יכולים להיות חופשיים יותר לשנות את החוקים. אנו יכולים להיות דינמיים יותר משאר אירופה, וכמובן מפחדים מכך באיחוד האירופי.

"המתח של בריטניה לקראת היציאה מהאיחוד הוא בין ההזדמנות ליצור הזדמנויות חדשות לצמיחת הכלכלה הדיגיטלית לבין הכיוונים שאליהם פונה האיחוד האירופי, שהוא ללא ספק השכן הקרוב ביותר שלנו. הכלכלה היא גלובלית, אבל אני חושב שאירופה מחפשת להגביל את הכלכלה הדיגיטלית ולשמור אותה בשליטתה, בעוד בריטניה תוכל לחזק את הקשרים שלה עם ארה"ב בכלל ועם קליפורניה בפרט. נוכל להיות הרבה יותר גמישים מאשר גרמניה וצרפת.

מה ההבדל בין GDPR ל-CCPA?

"אין הרבה הבדל, למעשה ניתן לומר שהחוק הקליפורני הוא תת פרק של ה-GDPR, אם כי יש כמה הבדלים קטנים אך חשובים. למשל, בנושאים כמו הצהרות הפרטיות, או הצורך בקליפורניה לקבל את הסכמת הלקוח לשימוש בנתונים, שהוא חזק יותר מזה שבאירופה ויוצר קושי לעסקים הדיגיטליים. חשוב לוודא, שהלקוח מקבל את המסר הנכון. במקומות שבהם אין הבדל, ניתן להשתמש באותן הודעות ללקוחות. בכל אופן, שני חוקי הפרטיות הללו הם חלק מהחתירה של העולם להגברת הרגולציה על המרחב הדיגיטלי".

הפוסט "על ישראל לעדכן את חוקי הפרטיות להמשך עבודה עם אירופה וקליפורניה" הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

"לפני מספר חודשים זיהינו ונטרלנו מתקפת סייבר רצינית, שהיה בכוחה לשתק את אחת מתחנות הכוח שלנו", כך אמר אתמול (ד') שר האנרגיה והתשתיות, ד"ר יובל שטייניץ.

"מתקפות סייבר יכולות לייצר נזק ברמה של אסון צ'רנוביל. לאנשים יש אפשרות לייצר נזק לכל המערכות הקריטיות", ציין השר שטייניץ בכנס סייברטק. "לפי הבנתי, המערכת הרגישה ביותר היא תחום האנרגיה. בלי יכולות אנרגיה, הכל קורס. למרות ההתקדמות בתחום הסייבר, אנחנו חייבים לשים דגש חשוב על הגנה לתחום האנרגיה. אנחנו מצליחים לראות ולנהל את הסיטואציה בתחום הסייבר מהמרכז בבאר שבע".

באירוע אחר, שבו השיקה חברת החשמל את מערכת השו"ב סופיק למניעת מתקפות סייבר, אמר שטייניץ כי "אנחנו מנסים להפוך את ההשקעה בסייבר מנטל לנכס. ברמה הלאומית, ישראל נהפכה מרכז גלובלי לסייבר, 20% מההשקעות העולמיות בתחום מגיעות לכאן. חברת החשמל הופכת את הלימון ללימונדה: היא לוקחת את איום הסייבר והופכת אותו לנכס, משהו שאפשר לשתף באמצעותו פעולה עם חברות במדינות אחרות, לייצא חלק מהניסיון והידע שלה למדינות אחרות ולחברות אחרות".

[caption id="attachment_251084" align="alignnone" width="600"] יוסי שנק, ראש יחידת היזמות והפיתוח העסקי של חברת החשמל. צילום: יח"צ[/caption]

מערכת השו"ב החדשה מספקת לארגונים תמונת מצב על האיומים שעומדים בפניהם והאם התוקפים כבר חדרו למערכות שלהם. סופיק מיועדת לייצוא, והיא מפותחת במסגרת יחידה חדשה בחברה, שעוסקת ביזמות ובפיתוח עסקי ושבראשה עומד יוסי שנק, לשעבר המנמ"ר וסמנכ"ל בכיר בה. בראיון לאנשים ומחשבים אמר שנק כי "אנחנו מספקים לכל אחד מהמנהלים בארגון את תמונת הקרב האמיתית בסייבר, בשפה שלו".

"חברת החשמל זיהתה שלמרות המאמצים הרבים והשימוש בכלים המתקדמים בשוק להגנת הסייבר, ההגנה עדיין לא מספקת", הוסיף. "באמצעות חקר של אירועים שקרו חיפשנו כיצד אפשר לשפר את הגנת הסייבר וחוסנו, איך להחזיר את הארגון למצב תקין במהירות הרבה ביותר".

"במהלך התחקור גילינו גורמים שבדרך כלל לא נלקחים בחשבון בניתוח ובפעילות הסייברית בארגון: לדוגמה, חיפוש אחר אותות חלשים כדי לזהות אם גורם עוין כבר חדר למערכות של הארגון ועומד לבצע מתקפה". הוא נתן כדוגמה "ארגון אמריקני גדול, שהיו לו הכלים הכי מתקדמים והמומחים הכי טובים, שזיהו אנומליות אך לא הגיעו למקורן, והתוקף חיכה שנה וחצי עד למתקפה".

"הגדרנו 17 מדדים כאלה, שניתן להגדיר דרכם את איכות ארגון הסייבר - וזה בשכבה חדשה מעל פתרונות קלאסיים כמו ניתוח רשתות, איסוף מודיעין ותיקון פגיעויות", ציין שנק.

"דבר נוסף שזיהינו הוא שבעולם הבקרים - סקאדה ואחרים - אין סביבות בדיקה. כל עדכון מועלה ישירות לייצור. מה יקרה אם מישהו יחדיר קוד זדוני לטלאי? כמענה לכך, בנינו סביבת בדיקות שמתאימה את עצמה לסביבת המערכת הנבדקת. בכל התהליך הזה, יש לבינה המלאכותית תפקיד נכבד", הוסיף.

[caption id="attachment_251087" align="alignnone" width="600"] עופר בלוך, מנכ"ל חברת החשמל. צילום: יח"צ[/caption]

עופר בלוך, מנכ"ל חברת החשמל, אמר באירוע ש-"לפני כשלוש שנים החלטנו לבחון מהן ההזדמנויות לפיתוח עסקי של החברה, בעקבות הרפורמה, שקרתה שנה קודם לכן ושינתה את מגזר האנרגיה ואת החברה. במהלך המחקר גילינו שההשקעה שלנו בסייבר יכולה להפוך להזדמנות שכזו. מינינו את יוסי שנק לנהל את היחידה והיום אנחנו מכריזים על הקמת סופיק".

[caption id="attachment_309408" align="alignnone" width="600"] יפתח רון טל, יו"ר חברת החשמל. צילום: גלעד קוולרצ'יק[/caption]

יו"ר חברת החשמל, יפתח רון טל, אמר כי "השקת סופיק מייצגת את תרבות החדשנות והיצירתיות שאני מטמיע בחברה מזה עשור. השם סופיק - ביוונית עתיקה משמעותו ידע, חוכמה. זה מה שסופיק היא - השילוב של הניסיון של חברת החשמל עם היצירתיות והחדשנות של ישראל".

בתוך כך, בנק הפועלים וסייברג׳ים, השותפה העסקית של חברת החשמל בהגנת סייבר, הודיעו אתמול על חתימת מזכר הבנות לשיתוף פעולה והשקעה, על מנת לפתוח מרכז מצוינות, ידע וטכנולוגיה בתחום אימוני הסייבר לגופים בנקאיים ופיננסיים בישראל ובמדינות נוספות.

הפוסט "זיהינו מתקפת סייבר שהייתה יכולה להשבית את אחת מתחנות הכוח" הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

בעוד חודש פחות יומיים ניקרא כולנו ללכת אל הקלפיות, בפעם השלישית בשנה האחרונה, ולהצביע למפלגה המועדפת עלינו. (גם) במערכת הבחירות הנוכחית עולה - גם אם לא מספיק - השאלה: למה ישראל לא עוברת לבחירות ממוחשבות? איך זה שמדינה קטנה כמו אסטוניה השיגה את ישראל וההצבעה בה דיגיטלית לחלוטין?

אדם שבקיא בנושא היטב משני הצדדים הוא גלעד רבינוביץ'. כיום הוא משמש כמנכ"ל SQLink, אבל בעבר הוא כיהן כמנכ"ל מלם - חברה שהטמיעה מחשוב במערכות בחירות רבות, ומן הצד השני של המתרס שימש כמנכ"ל מפלגת העבודה. כך שהוא מכיר את הסוגיה מלפני ומלפנים גם מהצד ההיי-טקיסטי וגם מהצד המפלגתי.

"אומת הדיגיטל נעצרת לפני הכניסה לקלפי", היטיב רבינוביץ' לתאר את המצב בראיון לאנשים ומחשבים. "למרות היותנו אומת היי-טק, ולמרות המספר הרב של מערכות בחירות שאנחנו חווים, תהליך הבחירות אצלנו מתנהל כמעט ללא שינוי מאז קום המדינה - בחירות ידניות כמעט לחלוטין. המחשוב בא לידי ביטוי בכל מה שקשור לבחירות הארציות בשתי נקודות: במרשם האוכלוסין - מאגר ממוחשב שממנו מודפסים דפים וספרים על נייר ומחולקים לקלפיות, והזנת נתוני ספירת הקולות שמולאו ידנית בקלפיות בידי ועדות הבחירות - האזורית ולאחר מכן הארצית". כלומר: יישום חלקי ביותר.

מהם היתרונות של בחירות ממוחשבות?
"יש להן יתרונות ברורים: בבחירות ממוחשבות לא אמורים להיות קולות פסולים, מכיוון שאין אפשרות - אם הבוחר עשה משהו לא תקין בתהליך, המחשב לא מאפשר לו להצביע. שנית, ספירת הקולות מידית והאפשרות לרמאות במהלכה קלושה".

מה עם הסייבר? האקרים ואף מדינות עלולים לנסות לחדור למערכות המחשוב שמאפשרות את ההצבעה, להטות את הבחירות ולגנוב את הנתונים שלנו.
"נכון שהסכנה הזאת קיימת, אבל כיום יש סכנות למתקפות סייבר בכל דבר שמעורב בו מחשוב, הווה אומר – כמעט בכל דבר: בניהול חשבון המייל, בפייסבוק, בחשבון הבנק שלנו ובכל תשלום שאנחנו עושים באתר סיני. ואם את כל אלה אנחנו עושים - מדוע לא בחירות ממוחשבות"?

מדוע לא...? אולי כי זה עולה הרבה מאוד כסף. יש רבים שטוענים כך.
"נכון שבחירות ממוחשבות עולות הרבה כסף, אבל גם הבחירות הידניות. אלה כרוכות בהעסקת עשרות אלפי עובדים וציוד רב שממלא את הקלפיות - קרטונים, דפי הצבעה, קופסאות וכדומה. אלה לא רק דברים שעולים הרבה, אלא גם מנוגדים לעידן הירוק שבו אנחנו נמצאים, כי לאחר הבחירות הם נותרים ללא שימוש ונזרקים. בבחירות ממוחשבות, כל זה נמנע. שלא לדבר על כך שבבחירות ממוחשבות נמנעים הצורך בהכנת מחסנים וארכיונים לשמירת כל הקלפיות.

עוד יתרון הוא שבחירות ממוחשבות מייתרות את הצורך ביום שבתון, כי כל אחד יכול להצביע מכל מקום, אפילו ממקום העבודה, ולא צריך ללכת דווקא לקלפי המסוימת שבה הוא רשום. גם הדמוקרטיה תרוויח מבחירות ממוחשבות, משום שכך אפשר יהיה להגיע לאחוזי הצבעה יותר גבוהים".

[caption id="attachment_308172" align="alignnone" width="600"] גלעד רבינוביץ', מנכ"ל SQLink. צילום: אפרת קופר[/caption]

אז למה, למרות כל היתרונות האלה, ישראל לא הולכת לבחירות ממוחשבות? אחת הסיבות המרכזיות לכך היא, לדברי רבינוביץ', העובדה שמדובר בתהליך שמבוצע כולו על ידי המדינה, כלומר: העדר תחרות. "לבוחר אין אפשרות לבחור במקום אחר, וכך הלחץ לקדם ולייעל ולשפר את התהליכים הללו הוא לא גדול".

הוא ציין ש-"בעבר התקיים פיילוט קטן של בחירות ממוחשבות במסגרת הבחירות המוניציפליות, בכמה מועצות אזוריות. לאחר מכן הוקמה ועדה שתבחן את הנושא ואף הוכן תזכיר חוק, אבל זה גווע ומאז - אף אחד לא ממש עסק בזה. חבל, כי אין קל יותר מאשר לגייס את אומת ההיי-טק הישראלית". הפיילוט נערך ב-2007 ותזכיר החוק הוכן ב-2009. מאז, במשך יותר מ-10 שנים, הנושא מונח בצד ולא ממש נעשה משהו.

מה המצב במפלגות?

ייתכן שחלק מחוסר המעש הזה, שמשחק לידיהם של מתנגדי הבחירות הממוחשבות, הוא מסקנות משני אירועים שקרו ב-2008 - בפריימריז במפלגת העבודה (כמה שנים לפני תקופתו של רבינוביץ') ובליכוד. בעבודה, תקלות מחשב הביאו לביטול הפריימריז ולעריכת בחירות ידניות, בשיטה הישנה, יומיים לאחר מכן. בליכוד, המחשוב הביא לתורים ארוכים להצבעה, לנטישה של מצביעים ולדחייה בשעה של זמן סגירת הקלפיות. אלא שמאז נערכו בחירות ממוחשבות בכמה מפלגות, ובראשן במפלגת העבודה ובמרצ.

רבינוביץ' תולה את העובדה שבחלק מהמפלגות הבחירות אינן ממוחשבות בסיבה אחרת: "יש לי הרושם שמי ששולט בכיפה במפלגות הללו מרגיש יותר נוח כשהבחירות הן ידניות. בבחירות ממוחשבות כביכול ניטלת השליטה מהאנשים שיושבים בקלפי ואין להם יכולת להשפיע על התוצאות. כך צריך להיות בדמוקרטיה".

כשהמדינה כבר תחליט ללכת לבחירות ממוחשבות - איך עושים את זה?
"בעולם כבר רואים ניסיונות, ואף יישום, בשיטות בחירות מתקדמות. אסטוניה לקחה את הנושא עד הסוף - אסטוניה, שם אפשר להצביע מהסמארטפון או מהמחשב, ולא חייבים להגיע לקלפי.

אפשרות אחרת היא הכנת ספר בוחרים ממוחשב, שכל הקלפיות תהיינה מחוברות אליו, אבל ההצבעה תהיה ידנית. אלא שבמקרה שכזה, מי שירצה להצביע בקלפי יוכל לעשות זאת בכל אחת מהקלפיות הפזורות במדינה, ולאו דווקא בזאת שאליה הוא רשום. השלב היותר מתקדם הוא הצבעה במסך מגע. בארץ זה אמור להיות יחסית פשוט, כי יש רק בחירה אחת – למפלגה. הצבעה באופן זה מאפשרת שגם השלב השלישי – שלב ספירת הקולות - יהיה אוטומטי. במקרה שכזה, אפשר יהיה לקבל את תוצאות הבחירות דקות ספורות אחרי סגירת הקלפיות".

לסיכום אמר רבינוביץ' כי "אני מקווה מאוד שלכשתקום יום אחד ממשלה, אחד הנושאים שיעמדו על סדר היום שלה יהיה קידום בחירות ממוחשבות".

הפוסט למה אומת הדיגיטל נעצרת לפני הכניסה לקלפי? הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

דור ה-Z מחפש לא רק לעבוד ולהתפתח בקריירה, אלא גם להשפיע על העולם ולשנות אותו לטובה, תוך כדי עבודה - כך אומרים מומחים ובכירים מתעשיית הטכנולוגיה של עולם העבודה החדש.

הדברים נאמרו במסגרת רב שיח שהתקיים באחרונה במפגש ועדת ההיגוי של כנס Innov8work של אנשים ומחשבים, שיתקיים ב-1 וב-2 באפריל באולם האירועים לאגו בראשון לציון. במפגש השתתפו: אורית גולובינסקי, מנהלת מוצר בגיטלאב; תמי זילברמן, האחראית על המכירות, ועדי ינוביץ', סגן נשיא להצלחת לקוחות בהיי-בוב; אבי גולן, סגן נשיא להנדסה ומנהל ישראל בזיפ ריקרוטר; בלה בנגייב, שותפה מייסדת, וליטל פלדמן, שותפה במיז דיגיטל; אוהד פרנקפורט, שותף וסמנכ"ל התפעול של אלוויישן אקדמי; עו"ד עמית אקו, שותף במשרד עורכי הדין אקו-קנטור; חיים כהן מינץ, סגן נשיא למכירות ופיתוח עסקי בטרנדמון; רפאל לוין, סגן נשיא לשיווק בפפאיה גלובל; נדב לשם, מייסד שותף של ג'ולט; יעל רבינוביץ', שותפה באג'יילספארקס; ודוד זקס, מנכ"ל משותף של טומובוקס.

מה עושה כל אחת מהחברות הללו? גיטלאב מנהלת מאגרי גיט של קוד פתוח מבוסס רשת, עם תכונות מעקב באמצעות ויקי ו-CI/CD מובנה; היי-בוב מציעה פלטפורמה לניהול, הכשרה ופיתוח עובדים, תוך מיצוי הפוטנציאל שלהם במקום העבודה; זיפ ריקרוטר מפגישה בין מיליוני מעסיקים ומחפשי עבודה, באמצעות המובייל והאימייל; מיז דיגיטל מתמחה בגיוס כוח אדם להיי-טק, ומציעה שירותים בתחומי משאבי האנוש וההדרכה, תוך התמקדות בבניית תכניות גיוס הון אנושי לסטארט-אפים; אלוויישן אקדמי הוא בית ספר המספק הכשרה לכל הגילאים במקצועות של המאה ה-21; משרד עורכי הדין אקו-קנטור מתמחה בדיני ניוד מומחים; טרנדמון מייצרת פתרונות לאופטימיזציה וניהול של תוכן שיווקי; המוצר של פפאיה גלובל הוא פלטפורמת HRIS לניהול גלובלי של כוח אדם, שכר ותשלומים; ג'ולט מציעה לימודים שאמורים לקדם את הקריירה והשיקה לא מכבר אל-תואר במנהל עסקים; אג'יילספארקס מספקת שירותי הדרכה, ייעוץ והערכה אג'יליים לחברות ולארגונים טכנולוגיים; וטומובוקס פיתחה מנועי שיחה מבוססי בינה מלאכותית ליצירת מעורבות לקוחות באמצעות פלטפורמות להעברת מסרים.

[caption id="attachment_309870" align="alignnone" width="600"] ליטל פלדמן, שותפה במיז דיגיטל. צילום: יניב פאר[/caption]

לדברי פלדמן, העובדים הצעירים שואלים כבר בראיונות על איזון בין העבודה והבית ויכולת ניידות, במטרה להבין את התרבות הארגונית עוד לפני שהם מתקבלים לעבודה, אולם המעסיקים לא שקופים ולא ששים לספק מידע זה.

[caption id="attachment_309871" align="alignnone" width="600"] יעל רבינוביץ', שותפה באג'יילספארקס. צילום: יניב פאר[/caption]

רבינוביץ' אמרה ש-"הצעירים רוצים ליצור אימפקט, להרגיש שהם משפיעים על האנושות ולעשות טוב במובן הכי ישיר וכן של המילה. זה מחייב את הארגון להטמיע גישות אג'יליות לא רק בתחום פיתוח התוכנה, אלא להתייחס לעובדים כאל לקוחות פנימיים, לדאוג לחוויה שלהם ולהיות מספיק רספונסיבי, כדי שהעובד ירגיש שותף לפעילות הארגון. על הארגון להרגיש את העובדים ולהגיב להם".

הכשרת ג'וניורים ובני הגיל השלישי

נושא נוסף שעלה במהלך הרב שיח הוא המחסור בכוח אדם מיומן בתחום המחשוב, בפרט כאשר הטכנולוגיה משתנה כל הזמן. לדברי פרנקפורט, יש ארגונים שפותרים את הבעיה באמצעות גיוס עובדים ללא ניסיון (ג'וניורים) לתפקידי פיתוח, נתונים ומוצר. "מענה נוסף למחסור הוא הכשרת אוכלוסיות כמו נשים חרדיות וגברים ערבים. כיום, אחד הטרנדים החמים הוא גיוס של עובדים מהגיל השלישי להיי-טק - עקב העלייה בתוחלת החיים והעובדה שבני גילאים אלה לא זקוקים לפיתויים כמו בני דור ה-Z, שמחליפים עבודה תוך שנתיים, ולא צריכים איזון בין הבית לעבודה", אמר. הוא הוסיף שכדי לשמר את העובדים הללו נדרשים תהליך מתמיד של הכשרה בתוך הארגון ויכולת ניידות פנימית בין תפקידים.

[caption id="attachment_309872" align="alignnone" width="600"] אבי גולן, סגן נשיא להנדסה ומנהל ישראל בזיפ ריקרוטר. צילום: יניב פאר[/caption]

גולן אמר כי "צריך למפות את הכישורים שיש בארגון ולדאוג להציג את ההזדמנויות לאנשים הנכונים. יש סטארט-אפים בתחום הכשרת עובדים שמתמחים בנושא, דוגמת ג'ולט, שגייסה מאז היווסדה 23 מיליון דולר".

[caption id="attachment_309873" align="alignnone" width="600"] עו"ד עמית אקו, שותף במשרד עורכי הדין אקו-קנטור. צילום: יניב פאר[/caption]

גם ניוד העובדים ומגמת העבודה מרחוק נדונו במפגש. עו"ד אקו דיבר על היבטי המיסוי ותכנון הנסיעות של עובדים במסגרת עבודתם ונתן את הדוגמה של פפאיה גלובל. רמי לוין, סמנכ"ל השיווק של החברה, ציין שהיא עושה לשם כך שימוש בבלוקצ'יין.

[caption id="attachment_309874" align="alignnone" width="600"] אורית גולובינסקי, מנהלת מוצר בגיטלאב. צילום: יניב פאר[/caption]

גולובינסקי אמרה ש-"בגיטלאב, כל העובדים עובדים מהבית, אפילו המנכ"ל. השעות גמישות ויש ימי חופש ללא הגבלה. אחד האתגרים הגדולים ביותר שלנו הוא הבדידות של העובדים והצורך בלשמר אותם למרות זאת".

[caption id="attachment_309875" align="alignnone" width="600"] חיים כהן מינץ, סגן נשיא למכירות ופיתוח עסקי בטרנדמון. צילום: יניב פאר[/caption]

ייחודיות מקומית - חיבור גלובלי

כמו כן, דובר באירוע על ההשפעה של הביזור הגדול של העובדים ברחבי העולם. כהן מינץ אמר ש-"הקמה של צוותים מרוחקים היא נושא כואב: איך מגייסים את האנשים המקומיים במדינות שונות ושומר אתם על קשר בצורה הדוקה ושוטפת? זה אתגר".

לדברי ינוביץ', "צריך לתת לעובדים ברחבי העולם את הייחוד שלהם וחיבור לחברה הגלובלית. יש לגייס את העובדים כך שיתאימו לתרבות הארגונית - ולא להפך".

זקס החרה החזיק אחריה ואמר כי "החברות צריכות להטמיע את ערכי הליבה שלהן בקרב העובדים. לכל חברה יש DNA שעליה להעביר להם. אמזון עושה את זה - היא מציבה רשימה של ערכים שאנשים חיים ומתים עליהם".

מסיכום של המפגש עולה שעולם העבודה החדש נשען על כניסתן של אוכלוסיות חדשות עם צרכים שונים, מה שמחייב מעסיקים להתאים את תהליך הגיוס, ההכשרה והגדרת התפקידים עבורן. כך, רצוי שהמעסיקים ישימו את הדגש גם על מילוי הרצון של עובדי דור ה-Z לעשות טוב במסגרת תפקידם. כמו כן, המעסיקים צריכים להתחיל לחשוב על העובדים שלהם כעל לקוחות קצה, לאפשר מוביליות בתוך החברה ולהיות פתוחים למודלים חדשים של העסקה.

מעסיקים, מועמדים לעבודה או "רק" מתעניינים בעבודה בעולם החדש? הירשמו לאירוע Innov8work של אנשים ומחשבים, עם הקוד PC25, ובואו לשמוע ולפגוש את בכירי תעשיית עולם העבודה החדש.

הפוסט "דור ה-Z מחפש לא רק לעבוד – אלא גם לתרום ולהשפיע" הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

"יש מספר בעיות וחסמים שגורמים לשיעור הנמוך יחסית של נשים שעוסקות במדע ובטכנולוגיה, באקדמיה ובכלל. אחד מהם הוא לימודי הפוסט דוקטורט, שהוא צוואר הבקבוק של התקדמות נשים במקצועות אלה. עם זאת, הוא לא היחיד, וזה מתחיל בבית הספר. יש לקדם את לימודי מקצועות ה-STEM (ר"ת מדעים, טכנולוגיה, הנדסה ומתמטיקה) בקרב תלמידות. "מאוד חשוב שיהיה גיוון בין המינים - כלומר, נציגות של כל המינים באקדמיה", כך קוראת ד"ר נעמה גבע-זטורסקי מהמעבדה לננו-ביולוגיה בפקולטה לרפואה בטכניון.

ד"ר גבע-זטורסקי התראיינה לאנשים ומחשבים לרגל היום הבינלאומי לנשים ונערות במדע. יום זה בא לעולם כתוצאה מהחלטה שקיבלה העצרת הכללית של האו"ם בדצמבר 2015, ומטרתו לקדם נשים ואת השוויון המגדרי במקצועות ה-STEM. נתונים של אונסק"ו (שנכונים ל-2016) מראים שפחות מ-30% מהחוקרים במעבדות הם נשים ורק כ-30% מהסטודנטיות בוחרות ללמוד את המקצועות המדעיים והטכנולוגיים. הנתון נמוך במיוחד במקצועות ה-ICT - רק 3% מהסטודנטיות הולכות ללימודים אלה. במדעי הטבע, מתמטיקה וסטטיסטיקה הנתון גבוה יותר ועומד על 5%, ובהנדסה, ייצור ובנייה הוא "נוסק" ל-8%. באו"ם תולים את האשמה למספרים הנמוכים הללו בדעות קדומות וסטראוטיפים כלפי נשים.

לעומת זאת, ד"ר גבע-זטורסקי בחרה בלימודים אלה - ומצליחה בענק. לראייה, היא זכתה במהלך לימודיה ועבודתה כמדענית צעירה בפרסים רבים, שלושה מהם ייעודיים לנשים פורצות דרך במדע: באפריל האחרון היא קיבלה את פרס Women in STEM2D, שמעניקה ג'ונסון & ג'ונסון, בגובה של 150 אלף דולר. ב-2012, עוד בטרם נסעה ללמוד פוסט דוקטורט באוניברסיטת הרווארד, היא זכתה בפרס של אונסק"ו ולוריאל למען נשים במדע ביבשת אירופה, כמועמדת מטעם ישראל, מה שאומר שהיא זכתה גם בתחרות המקומית. כמו כן, היא קיבלה פרס מיוחד ממכון ויצמן, שמיועד לסייע לנשים שיוצאות לפוסט דוקטורט.

"כשבחרתי ללכת למדעים, הלכתי אחרי הלב"

תחילת דרכה האקדמית של ד"ר גבע-זטורסקי הייתה בלימודי תואר ראשון בביולוגיה באוניברסיטת תל אביב. לאחר מכן היא למדה לתארים שני ושלישי בביולוגיה מערכתית במכון ויצמן והמשיכה לפוסט דוקטורט - כאמור, בהרווארד - בתחום חיידקי המעי, שמשלימים את התפקוד של מערכת החיסון. עם שובה מהלימודים באוניברסיטה היוקרתית היא פתחה את המעבדה בטכניון, שם היא עוסקת בתחום הננו-ביולוגיה, שמשלב הרבה טכנולוגיה וחדשנות.

לדבריה, המדע והטבע באים אצלה לא רק מהראש, אלא גם מהלב. "כשבחרתי ללכת לתחום זה, הלכתי אחרי הלב, אחרי מה שמעניין אותי. הסקרנות שלי בתחומים אלה שופעת - עוד בבית הספר נמשכתי למדעי הטבע, כולל מחוץ ללימודים - אהבה לטבע , טיולים בטבע, פלאי הטבע. כך חונכתי בבית", אמרה.

הסיבה המרכזית להיותו של הפוסט דוקטורט במדע צוואר בקבוק לנשים היא, לדבריה, ש-"באקדמיה מעדיפים שהוא יהיה בחו"ל, כדי שאפשר יהיה לייבא יכולות ודרכי חשיבה, וליצור רשת מקצועית עם מוסדות וחוקרים מעבר לים. זה צוואר בקבוק בפרט לנשים בישראל. ההתפתחות המקצועית אצלנו יותר מאוחרת, בגלל השירות הצבאי. לעומת זאת, הקמת המשפחה בישראל נעשית הרבה יותר מוקדם, כי זה דבר חשוב בתרבות הישראלית. לפיכך, החוקרות מגיעות לשלב זה כשהן נשואות, או שיש להן בן.בת זוג או שותף.פה לחיים שבעצמם יש להם קריירה משמעותית, שקשה לקטוע. הפרס לנשים שקיבלתי ממכון ויצמן בא לפתור בדיוק את הבעיה הזאת: הוא מאפשר תמיכה כלכלית בתקופת מעבר, כדי שהפרטנר יחפש עבודה".

מה שמעת מנשים ישראליות אחרות בתחום?
"חלקן מתמודדות עם אתגרים דומים, עקב הרצון לא לוותר על הקמת משפחה, כתוצאה מהשפעת התרבות שלנו. מהבחינה המקצועיות אני לא רואה הבדלים גדולים בינינו לבין נשים בחו"ל. אלא שאצלן, הקמת המשפחה מתחילה קצת יותר מאוחר".

האם לדעתך הפרויקטים לעידוד נערות לבחור במקצועות STEM מספקים?
"אני לא מכירה את כל הפרויקטים הקיימים, אבל הרושם הוא שצריך עוד. יותר פרויקטים פונים אליי כדי לסייע, אבל לא מספיק. הייתי ועודני פעילה בפרויקטים לקידום נשים ונערות במדע. כיום, יש יותר ארגונים שעוסקים בנושא, למשל Prowoman, אבל נדרש לעשות הרבה יותר".

הפוסט "פוסט דוקטורט – צוואר הבקבוק של התקדמות נשים במדע ובטכנולוגיה" הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות